רב"ט דביר יהודה שורק ז"ל

קורות חיים

בנם של רחל ויואב. נולד ביום י"ג באב תש"ס (14.8.2000) בעפרה שבחבל בנימין. ילד רביעי במשפחה, אח לזאב שחר, נועה לאה, רות, שמואל בנימין, איתן מנחם ואורי נחמיה.



כחודשיים אחרי הברית שלו החלו אירועי דמים בארץ. בכ' בתשרי תשס"א (19.10.2000) נרצח סבו, הרב שמואל בנימין הרלינג, כשהגן על חבריו בהר עיבל.



דביר גדל בעפרה, ילד עם צחוק מתגלגל ועיניים גדולות ויפות. רגיש וטוב לב, היה למנהיג לשלושת אחיו הצעירים ממנו. מגיל צעיר נמשך, בסקרנות ובאהבה, אל עבודת האדמה, וכאשר החל ללמוד בישיבה התיכונית-סביבתית "אורות הזורעים", במושב הזורעים בגליל, העמיק את חיבורו לטבע ולחקלאות. בישיבה בלט בשקידתו על התורה, במידותיו המתוקנות, ברעיונותיו המקוריים ובנכונותו להשקיע, להתנסות ואף להיכשל.



אחרי שעות הלימודים הדריך בסניף של תנועת "בני עקיבא". בהמשך התנדב בארגון "השומר החדש".



מאור פנים ושמחת חיים, הקשבה עמוקה לחברים, ענווה ומבט חיובי על המציאות היו התכונות שעשוהו אהוב על הכול.



אחרי השלמת לימודיו בישיבה התיכונית החל ללמוד בישיבת ההסדר "מחניים" שבגוש עציון, ובמסגרת זו התגייס לצה"ל בפברואר 2019. דביר היה לדמות מפתח בישיבה, אוהב ואהוב על חבריו ועל מוריו. הוא שמח בעולמות הלימוד החדשים שנפתחו לפניו, ובדרכו הצנועה והרגישה התגלה כחבר טוב, תומך ומאיר לרבים. גם כאן ניכרו בו, לצד הלימוד ויראת השמיים, אהבת המלאכה ואהבת הארץ. היה שותף מרכזי בפרויקט של נטיעת עצים באדמות הטרשים סביב עפרה, למען הארץ ולמען הדורות הבאים.



ביום חמישי ז' באב תשע"ט, ערב סיום "זמן קיץ" בישיבה, כשהוא נושא איתו מתנות למוריו, נדקר דביר בפתחה של הישיבה בידי מחבל.



טוראי דביר יהודה שורק נפל בפיגוע חבלני בגוש עציון ביום ז' באב תשע"ט (8.8.2019). בן שמונה-עשרה בנפלו. הובא למנוחות בבית העלמין בעפרה. הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות.



לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-טוראי.



אביו של דביר, יואב, ספד לו: "דביר היקר והאהוב שלנו, בעוד ימים אחדים היינו צריכים לחגוג לך 19. אני חושב על 19 השנים האלו ולא יכול שלא לחייך. זכרונך מעלה פנים מאירות, חשיבה חיובית, תום ואהבת אדם. אולי משהו מהחיוביות שלך ממשיך להקרין עלינו כל העת. לעיתים קרובות התבוננתי עלייך מהצד בפליאה, הייתה לך אישיות כובשת שלא יכולתי לעמוד על טיבה".

"בברית המילה שלך דיברתי על תודה, כי באת בעת של תחושת ביסוס המשפחה והבית ואולי משהו מהחיוביות הזאת המשיך להקרין ממך כל העת".

"קיבלנו מתנה ל-19 שנה, שהפיצה אור וטוב על המשפחה ומחוצה לה, בלי יומרנות ובלי ציניות.



הרב וילק סיפר: "מדובר בבחור שהיה מלח הארץ – חייכן, אוהב בעלי חיים וצמחים, ילד של הטבע ושל העולם. הוא היה שותף בקבוצות שיח בין יהודים לערבים.



סבו של דביר, טוביה שלזינגר, אמר: "תינוקות של בית רבן נהגו להתחיל את לימוד התורה בספר ויקרא – יבואו טהורים ויתעסקו בטהרה. דביר, בגיל 19, לא תינוק של בית רבן, היית כולך טהור".



דמות דיוקנו של דביר, טוב עיניים ועטור פאות, שנהרג בעת שהביא לרבותיו כמתנה ספרות ישראלית, עשתה רושם עז וחיברה ציבורים רבים בעם ישראל לאבל עליו. מסע הלוויה שלו, בהשתתפות אלפים, יצא לדרכו מבית הכנסת בגבעת צבי - שם גם הוכנס בבריתו של אברהם אבינו, כמעט תשע-עשרה שנים לפני כן.



על מצבתו נכתב: 'אוהב חיים ואוהב אדם. עיניו אור ותום. טוב למשפחתו, לחבריו ולבריאה כולה. בן תורה ובן הארץ."



באתר שהוקם לזכרו, www.dvirsorek.com, ניתן לצפות בכמה סרטונים על דביר, חייו ונפילתו. באחד הסרטונים מובא השיר "ובכן צדיקים", מילים מתפילת ימים נוראים שהוא הלחין בהיותו בכיתה ט'. אחרי נפילתו השיר עובד על ידי עובדיה חממה ובוצע בהשתתפות אחיו שחר, בשילוב קולו ונגינתו של דביר.



בעפרה הוקמה "חוות אהבת עולם" על שם דביר וניטעו בוסתן וחורשה לזכרו. חקלאי קיבוץ מגדל עֹז קראו למטע הדובדבנים הסמוך למקום לימודיו ונפילתו "מטע דביר".



המשפחה הוציאה לאור את הספר "דביר - תשע עשרה שנה של אור" ובו מובאים מפי חברים, מורים ובני משפחה פרקי חייו של דביר ומעט מן האור שהביא.