דברים בחנוכת מדרשת הגולן בחיספין לזכרו של דרור הי"ד
יום עיון זה, המוקדש לזכרו ולמורשתו של דרור הי"ד, לא היה יכול להתקיים בהעדר הרעיון והחזון להנציח ולשמר את רוחו ומהותו תוך הדרכה, עיון והשראה על פי תורתו המיוחדת והאישיות של דרור במסגרת הלימודים של מדרשת הגולן, אותה אנו חונכים היום.
רבים הם שעמלו כדי להגשים את המוגמר ולהם אני מודה מקרב לב. תודה מיוחדת לגבי חמו, מנכ"ל מדרשת הגולן ולעודד פורת. כמו כן תודתי לרב עוזי בוכריס ולאנשי עמותת רמת הגולן, להדסה ולאבי הרלב תודה מיוחדת, על שהשקיעו, מזמן וממרצם לאורך כל הדרך. לשלומית ולשלמה בעלי על הסבלנות והתמיכה.
אי אפשר לדבר על גבורה בימים אלה שלפני חג החנוכה בלי להעלות מול עינינו את דמותם של החשמונאים. קבוצה קטנה של אנשים בלתי מיומנים בתורת הלחימה, קראו תגר על הצבא הגדול והחזק ביותר של אותם הימים. מאין הכוח? באיכות - הרי הם נפלו בהרבה מצבאות יוון שעמדו מולם. במספרם? אין בכלל על מה לדבר! מה הניע אותם?? איך הצליחו לגייס אנשים? התשובה טמונה בסיסמתם: "מי לה' אלי". כלומר, הם חיפשו את אלו אשר בהם רוח, נשמה ואומץ לב! מתוך ה"קול, קול יעקב" הבוקע מבפנים ומייצג את היושר, הרוחניות והתמימות: מתוך המאגר העצום הזה דלו החשמונאים את אומץ לבם וגבורתם והביסו את האויב. קבוצה קטנה ובלתי מנוסה זו נאחזה באידיאל ונסחפה אחרי מנהיגות רוחנית שהאמינה בצדקת דרכה.
דרור הי"ד היה ענק ברוחו וביכולתו להנהיג. דרור ראה את שירותו הצבאי כשליחות, ונשא אותה בגאון, במסירות ובאהבה. דרור הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה והעם לנגד עיניו. דרור שאב את כוחו מתוך חיבורו אל ארצו ולכלל עם ישראל. הוא הצליח להגיע ליעדים ולהישגים מרשימים ביותר כקצין בצה"ל - בנחישות יוצאת דופן ובאמונה שלמה בצדקת הדרך.
דרור היה זרקור לפקודיו ולמפקדיו. החתירה למטרה וגישתו הפשוטה והישירה לביצוע משימות היו לו למוניטין ושמו נישא על שפתם של חיילים ואזרחים, דתיים וחילוניים כאחד. מנהיגותו של דרור כמפקד הייתה סוחפת, פעולתו משוחררת מפחד, מחשבתו זריזה. החלטותיו התקבלו בשכל ישר ובמהירות.
משחר ילדותו ניחן דרור במידה בלתי מבוטלת של העזה. הוא לקח סיכונים רבים, תחילה כמעשי קונדס ותעלולים אבל כבר אז יצא מכל הרפתקה כשידו על העליונה. לצד ההעזה והנחישות הרבה הוא ידע לקחת אחריות על מעשים ועל מחדלים. אף-פעם לא האשים מישהו אחר בטעויות ולעתים, גם כשידו לא הייתה במעל ה"פשלה" הוא עמד מאחורי ההחלטות וגיבה את העושים במלאכה.
דרור אופיין גם בכוח רצון בלתי נלאה, בדבקות במטרות שהציב לעצמו תוך שהוא מנתב דרכיו וצעדיו בכיוון המטרות. הוא ניחן גם במידה רבה של תובענות, בראש וראשונה מעצמו, הוא, אף פעם לא דרש מאחרים את מה שלא דרש מעצמו. הוא הציב לעצמו רפים גבוהים וחתר לעברם ולעוברם ללא לאות. בדרך סחף איתו גם אחרים תוך דרבון, עידוד ותמיכה בלתי פוסקים. הלהט שלו הדביק גם את אלה שלא היו אתו בראש אחד. בראשית הדרך וכשראו כי הוא נחוש, נחרץ ודבק במטרות ואף משיג אותן, נתנו לו קרדיט וחשבון כמעט פתוח גם בהמשך. וכאן אני מגיעה למרכיב, שלעניות דעתי לא ניתן לפתח אותו - יש מאין. או שיש לך את זה או שאין לך את זה וזו ה"כריזמה". כישורי מנהיגות ניתנים לטיפוח, ללמידה ולשכלול אך אם בייסודך אתה חסר יכולת לסחוף אחריך, להצית את האש בלבבות אחרים אחרי שהנר האישי שלך כבר דולק - תוכל, אולי, להיות חייל מבריק, איש צוות מעולה בתחומי החברה או העבודה אך לעולם לא מנהיג אמיתי ודגול. וכריזמה היא המאפיאין שגננות חדות-עין וגם אמהות יכולות להבחין בו כבר משחר ילדותם של ילדים וילדות כאחד. זהו אותו ילד שכבר בגנון כולם מחקים אותו, נשמעים לדבריו וסרים למרותו. לעיתים די בתנועת-יד או בקריצת עין. ואחר כך, בגיל בוגר יותר, הם מהווים מודל הזדהות ו"סמן ימני" בתחומי החיים השונים. כזה היה דרור שלי ומחומר כזה קרוצים מנהיגים אמיתיים.
ותכונה נוספת מעלה אני בדעתי הייתה הדחף למצוינות - להיות תמיד הכי טוב במשימה שיצאת אליה, ולא משנה מהם תנאי הפתיחה. אם נטלת על עצמך תפקיד בצע אותו בדרך מושלמת. ולא שדרור היה תלמיד מצטיין! הוא תמיד בחר לו נתיבי מילוט משגרת היומיום בבתי הספר ובמוסדות החינוך. אך כל שעשה - גם אם לא היה לרוח הורים ומורים - עשה בדרכו הוא ובאופן מושלם מבחינתו. הוא היווה דוגמה אישית לביטוי הנפוץ כל כך "אחרי". בעקביות ובהתמדה יצא תמיד לפני כולם, בכל מסגרות חייו, כשהוא לא מתהדר באיצטלת ראש המשפחה או המפקד המהולל. וכך, למרבה הצער, הוא גם סיים את חייו כשהוא רץ ראשון לסמטאות חברון, הרבה לפני חייליו ופקודיו.
לצד הצבת יעדים, היה דרור גם נכון תמיד לעבודה קשה ומאומצת. מנהיג אמיתי, לא די לו בכריזמה ובהיותו נערץ ומוערך. הוא צריך להיות נכון להתייצב שעה שעה על המשמרת ולהתמודד עם אתגרים שהתפקיד מזמן לו ולא אחת, גם משברים. ודווקא בשעת צרה ומצוקה נבחן מנהיג אמיתי. קור רוח, בדיקת הנתונים, ויצירתיות מחשבתית למציאת פתרונות הולמים ונתיבי מילוט מהמשבר הם כללי ברזל ותכונות יסוד שאינן ניתנות לויתור או להנחה.
דרור ידע להציג לעצמו ואחר כך לאחרים אתגרים וכשאלה נכבשו, עלה מעלה מעלה בסולם. הוא האמין ביכולתו ולא פחות מכך, ביכולת פקודיו והווה לא רק מקור לחיקוי אלא גם מקור להשראה. הוא שיתף אותם בשלבי התכנון והפך אותם לשותפים לרעיונות ואחר כך לביצוע.
ומעל לכל, היה לדרור חזון. חזון זה היה מעוגן מזיקה לערכי תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. מנהיג אמיתי שאין לו חזון יכול להנהיג חבורה עד נקודה מסוימת אך לא מעבר לכך. כשמנהיג מציב לו מטרות שמעליהן מרחף הדר החזון, הריהו מצליח לסחוף אחריו, להלהיב ולהדביק גם את הכפופים לו בחזונו שלו.
דרור ושי ז"ל, ושלומית שתבלח"א עברו איתי כברת דרך קשה ועצובה. דרור ושי, שהיו אז רכים בשנים, חוו איתי את נפילת אחי שמעון ושלמה במלחמת ששת הימים ואת פטירתו של אחי הצעיר יוסי. את אהבתם לארץ קבלו ילדי כתוצאה מהתנסותם בתוך משפחה שכולה. חיים בתוך הווי שחישלו אותם ונתנו להם את העוז, הגבורה והאמונה שחיברו אותם לאדמת ארצנו לנצח.
שלוש שנים חלפו מאז דרור איננו אתנו. קשה להגיד שהוא איננו אתנו כי האין שלו הפך למוחשי וקיים בחיינו בעוצמה כבירה. על אף החוסר הפיסי נוכחותו חזקה ביותר בלבנו. הזמן הוא בלתי מובן. הוא חורט את זיכרונו בלבנו ולגמרי לא מקהה את הכאב. רוחו של דרור תלווה אותנו תמיד.
יהי זכרו ברוך.