ברוך לרנר הי"ד נולד ערב מלחמת יום הכיפורים, ונרצח במלחמת הטרור הפלשתינאי נגד ישראל בהיותו בן עשרים ושמונה וחצי שנים. כל חייו הקצרים היה חדור הכרת ערכי העם והמולדת. שירת כלוחם בחטיבת גבעתי, בעזה ובלבנון, ולאחר השחרור עבד כמאבטח בשגרירות ישראל באקודור. כשחזר ארצה, למד במכללת יהודה ושומרון בחוגים למדעי המדינה וללימודי ארץ ישראל. בעת הירצחו עסק בהכנת עבודת גמר בנושא שבחר בעצמו: תופעת המתאבדים הנשלחים ע"י ארגוני הטרור לרצוח יהודים. תיזת המחקר שלו היתה, שהמתבאבים מנוצלים בציניות ע"י פוליטיקאים פלשתינים, המשכנעים אותם לבצע התאבדות תוך שימוש בנימוקים דתיים, בעוד האיסלם המקורי מתנגד להתאבדות. ברוך נרצח בפיגוע טרור שבוצע בקפה "מומנט" בירושלים, ביום 9.3.2002. הפיגוע בוצע באמצעות מתאבד שנשלח ע"י ארגון הטרור של החמאס.
יהודי בארץ ישראל הולך זקוף
בשנה האחרונה לפני הירצחו עבד ברוך כמאבטח התושבים היהודים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. הוא התחבב על התושבים, נטע בהם תחושת בטחון והיה מטיף להם השכם והערב לשמור על הליכה גאה וזקופה בסמטאות הרובע כמו שהיה חוזר ואומר: "במקום הזה אסור לנו להוריד את הראש".
בפורים, זמן קצר לפני מותו, פגש כמה מתושבי הרובע שהשתכרו בחג, כמנהגם של יהודים דתיים, והלכו מתנודדים כשראשם שמוט למטה. ברוך הרים עליהם קול (מלווה בחיוך ממזרי כהרגלו) ושאג: "תרימו את הראש! יהודי בארץ ישראל הולך זקוף!"
הדברים סופרו בהספד שנשא אחד מתושבי הרובע על קברו והם מבטאים היטב כל כך את אופיו והשקפת עולמו, עד כי מאוחר יותר בחרו חבריו את המשפט הקצר הזה כסיסמה ובטקס שנערך לזכרו במכללת יה ודה ושומרון נשאו כולם את התוית - "יהודי בארץ ישראל הולך זקוף".