אברהם יצחק אב"י וולנסקי ז"ל

רשימות לזכרם

הספד אמא מלכה בהלוויה
בס"ד, אלול תשס"ב


דברי ההספד של אמא מלכה לזכרם של אביטל ואבי בעת הלוויה.

"אבי ואביטל הילדים שלי,

שלוש שבתות אחרונות בילינו ביחד, לא תכננתם לבוא השבת אבל בגלל עירית ויוגב שהגיעו, החלטתם שגם לכם מתחשק, אני הצעתי ואתם הסכמתם.
לא הספקנו לטייל השבת בתקומה כי כל-כך נהנינו להיות יחד כולם בבית. ישבנו יחד וצחקנו ופטפטנו בסלון ודברנו על הילדים שאיבדו את ההורים שלהם, ואני אמרתי "שמע ישראל" איך ממשיכים? מאיפה לוקחים את הכוח להמשיך?
ואתה אבי חיזקת ואמרת שחייבים להמשיך ואין ברירה, זו הארץ שלנו ואין לנו ארץ אחרת, לא חשבתי שאחרי 24 שעות, גם אנחנו נהיה במשפחה הזאת.
אהבנו אתכם מאוד. אודה כי לא שמחתי שגרתם בעלי, בגלל הסיכון הרב, אבל הבנתי שזו דרככם וכיבדתי את אמונתכם הגדולה ודבקותכם בארץ. קצת פחדתי ליסוע אליכם אבל עשינו את זה מכורח המציאות. כי אמם הילדים שלנו ויש לנו שם את יגאלוש ונדבוש.
אהבנו את כל האנשים ותכננו את יום רביעי הקרוב, שכל הגבעה תגיע אלינו לתקומה לנפוש קצת ולהתאוורר. באמת - כולם יבואו לתקומה אבל התכנון של יום הנופש המשותף ישאר רק בתכנון ולעולם כבר לא יתגשם.
אנחנו מבטיחים לכם אבי ואביטל - יחד עם הרב עודד וחוה - לשמור על יגאל ונדב ולטפל בהם ככל האפשר, ולהמשיך לחנך אותם בדרך שלכם.
אנחנו מקווים ומתפללים ל-ה' שנצליח המשימה הגדולה.
אביטל, עדיין לא סיפרתי לך, אבל התוכנית שלי היתה בשנה הקרובה לעלות פעם בשבוע לעלי ולעזור לך כי הרי אבי חוזר בשעות מאוחרות הביתה.
ביום שנדב נולד היה גם לי יום הולדת וספרתם לי, ילדים שלי, שגם ביום הולדת הבא אני אקבל מכם נכד במתנה.
כן אנחנו מבטיחים לכם, סבא שלום כבר תכנן לי את יום ההולדת ה- 50 ואז נחגוג לנדב.
איזה כיף היה לנו אתמול, נשארתם אחרי שבת עוד יום בתקומה ונסענו עם יגאל ונדב ושראל לחוות נעמה.
אבי, אותך השארנו בבית ללמוד. בדרך נכנסנו לנתיבות למסור פילם מהחופש שלכם לפיתוח, ובקשתם שלפני שאתם נוסעים הביתה נלך לאכול ב"שליס" בנתיבות. ישבנו כולם יחד עם חיליק ושראל וכל המשפחה וצחקנו וראיתנו את התמונות.
אבי, שני כלי נשק הו אתך ולא רצית לקחת אותם למסעדה, אז חזרנו ב- 11:00 בלילה הביתה לתקומה לקחת את הנשק, וכמו תמיד אמרנו שכאשר תגיעו הביתה תתקשרו, אבל אני נרדמתי והטלפון לא צלצל, ובמקום זה כל משפחת תקומה באה להעיר אותי.
וחיליק אמר לכם אל תסעו בלילה, אולי בבוקר, אבל היו לכם תוכניות, אבל התוכניות השתבשו, ואנחנו מבטיחים לכם שוב להיות חזקים בשביל נדב ויגאל.
הייתי היום עם יגאל, הוא יחלים, ונדבוש בסדר.
וכולנו נושאים תפילה לקב"ה שיתן לנו את הכוח להמשיך הלאה ולעמוד במשימה הגדולה.