הרב אטינגר, ניהל את ישיבת "עוז ואמונה" בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, הותיר אחריו את אשתו תמר (בת 44) ו-12 ילדיהם. הבכורה מוריה, בת 21, נשואה לינון לוז. אפרת, בתו בת ה-20, מתנדבת בשירות לאומי בטבריה ואלישיב, 19, נמצא בשירות סדיר ביחידה מובחרת. תשעת הילדים האחרים הם הראל (בן 18), אליסף (16), יהודה (13), תחיה וצופיה (תאומות בנות 11), בניה (9), אליאב והדס (תאומים בני 7) ורוני הקטנה, בת שנה וחצי.
הרב נפצע באורח אנוש בפיגוע בצומת אריאל בתאריך י' באדר ב' תשע"ט (17.3.19) ולאחר מאבק על חייו בבית החולים נפטר מפצעיו יום לאחר הפיגוע. במהלך הפיגוע גילה תעוזה, תעצומות נפש ואומץ רב תוך שהוא יורה במחבל.
בפיגוע נרצח סמ"ר גל קיידאן, בן 19 מבאר שבע ונפצע באורח קשה אדם נוסף.
את הפיגוע המשולב החל המחבל בצומת אריאל כשדקר לוחם צה"ל, סמ"ר גל קיידאן הי"ד, לאחר מכן חטף את נשקו, והחל לירות לעבר אזרחים. הרב אטינגר חזר עם רכבו מנתיב הנסיעה הנגדי כדי לנסות ולנטרל את המחבל באמצעות האקדח האישי שלו, המחבל יורה בו ופוצע אותו אנושות.
המחבל נמלט ברכב מהמקום המשיך לצומת גיתי אבישר וירה לעבר הטרמפיאדה, שם נפצע חייל נוסף.
אלפים ליוו את הרב אטינגר למנוחות בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
אפרת, בתו של הרב אטינגר, ספדה לאביה:
"אבא, ממש עכשיו בבית החולים התברר לי שיש לך עוד כמה תלמידים שקוראים לך אבא ולא מוכנים שתפסיק לגדל אותם. המחבל הארור הזה חשב שהוא מפסיק חיים, אבל הוא לא ידע כמה חיים השארת פה. כמה עוצמה לימדת אותנו".
"אבא, כמה הספקת בזמן שהיית פה. כל הזמן היית בעבודה - בעבודה על עצמך ובהרבה עבודה בשביל הזולת. נלחמת לעשות טוב. כמה השקעת בישיבה, כל הזמן היא הייתה בראש שלך. הכל עשית בשבילה, בשביל להוסיף טוב. כל הזמן דיברת על הוספת עוד ועוד פרויקטים שיוסיפו טוב גם בשכונה מסביב לישיבה. עד השנייה האחרונה היית בתהליך עם עצמך. אתה לא יכול להפסיק באמצע, זה פשוט לא מתאים לך".
"אבא, רק עכשיו אני מבינה כמה ענווה הייתה בך, כמה סיפורים שמעתי עליך. תסלח לי על כל הפעמים שלא כיבדתי אותך, תמיד היית חשוב לי כל כך. אני כל כך אוהבת אותך ולא מאמינה שאני צריכה לדבר עליך בעבר. אבא שלי, אתה גיבור אמיתי".
הבן אלישיב העלה על נס את הדוגמה האישית שהיווה אביו:
"אבא, כל החיים דיברת איתנו על הספקים, כמה שיותר להספיק, והראית לנו דוגמה אישית. עבדת כמו עשרה אנשים כדי להקים ולפתח את חלום חייך, להגדיל כמה שיותר תורה. אבא, לא סיימת, רק התחלת".
"אבא, על שני דברים אני צריך לבקש ממך סליחה - על כל הפעמים שלא כיבדתי אותך וציערתי אותך, ועכשיו על כך שאני לא יכול לנקום את נקמת הדם שלך. יש לנו חיים ומשפחה להמשיך. אני מבטיח שאמשיך את המורשת שלך. לקחו לנו אותך אבל לא את הרוח שלך. את הרוח שלנו אי אפשר לקחת. הם לא ישברו אותנו".
תמר, רעייתו של הרב אחיעד אטינגר, יצאה בהצהרה לתקשורת ואמרה דברים נרגשים:
ראשית אנו רוצים להודות לעם ישראל המדהים שנתן לנו הרבה כוח ובעיקר לאנשי עלי שעוטפים אותנו בהרבה אהבה ודואגים לכל פרט.
בעלי אחיעד היה איש של כלל ישראל, היתה לו רגישות גדולה לכל אדם שפגש ובעיקר לתלמידיו שבענוותנותו הרבה הוא קרא להם 'לומדים' ולא 'תלמידים'. כל כך היה חשוב לו לתת לכל אחד את התנאים המתאימים לגדול בתורה.
חשוב לנו מאוד להמשיך את מפעל חייו, ישיבת עוז ואמונה שבעבודת נמלים ותעצומות נפש הקים יש מאין במקום כל כך מאתגר. אנחנו מבקשים מאוד שהתמיכה העצומה של עם ישראל לא תיפסק.
בעלי מסר את נפשו למען הכלל הן בחייו והן במותו. אנחנו נודה לכל אחד שיוכל לתת את חלקו ולתרום למפעל הגדול של חייו.
אנחנו קוראים לממשלת ישראל למגר את הרע, להחזיר את הביטחון ואת ההגנה שנוכל להמשיך ביישוב ארצנו מתוך אהבת ישראל ולהתמקד בדברים שמחברים אותנו כעם.
דבר המשפחה:
המשפחה רוצה להודות לכל עם ישראל על התפילות הרבות שהתקיימו מאתמול ברחבי הארץ לרפואתו של הרב אחיעד אטינגר הי"ד.
מאז הפיגוע אנו מגלים שהתכונות של הרב אחיעד בחייו הופיעו גם ברגעים האחרונים.
תוך שהוא חותר למגע עם המחבל, יורה מנשקו האישי ארבעה כדורים ומנסה למנוע רצח נוסף מבלי לחשוב על עצמו ולא על משפחתו.
מסירות נפש זו אפיינה אותו לאורך השנים כשהוא ומשפחתו קובעים את ביתם בדרום תל אביב, מקימים ישיבה ופועלים לחיזוק הזהות היהודית ולליווי ולסיוע למשפחות בשכונות בדרום תל אביב.
את אותו חסד ואותה מסירות נפש המשיכו הרב אחיעד ובני משפחתו כשהחליטו לתרום את אבריו ולהציל חיים נוספים.
הפיגוע אתמול, כמו פיגועים רבים לפניו, מחדדים שוב את הצורך בהרתעה בלתי מתפשרת, בכל הכח ואת הענישה המירבית הכוללת שכוללת הריסת בתי מחבלים וגירוש בני משפחותיהם מהארץ. אנו סומכים על כוחות הביטחון שיצליחו לחסל את המחבל הרוצח ויעבירו מסר ברור לכל מי שמנסה לפגע בנו - אחת דינו למות!
עוד יומיים פורים, פורים הוא זמן שמחה שהגיע אחרי צער גדול של ניסיון אויבנו להשמיד אותנו.
אחרי אבל גדול ואחדות גדולה של העם שלנו מגיעה ההצלה ואיתה גם השמחה.
אנו מקווים שאחרי האבל הכבד נזכה לראות את העם הזה מתאחד ומהאחדות הגדולה הזו נזכה לראות גם שמחה גדולה.