פנחס תמיד היה אמיתי עם עצמו ועם סביבתו, ונחשב כרודף צדק. יושרו ואמינותו היו סמלו המסחרי. תמיד אמר רק את האמת כולה - ולא פעם דבר זה עלה לו ביוקר.
פנחס עבד קשה לאורך כל הדרך. האמין שכל אדם יכול להשתפר וצריך להגיע לשיא יכולתו בכל דבר שהוא עושה, וכך נהג כל חייו. עבד להיות אדם טוב יותר, מדריך טוב יותר, לוחם טוב יותר, קצין טוב יותר, ובעל טוב יותר. דרש מעצמו את המקסימום - ללא הנחות.
פנחס אהב כל אדם באשר הוא אדם. אהב להכיר צורות חיים ולשמוע דעות שונות משלו. היה חבר מסור ונתן הרגשה לכל חבר שהוא חברו הטוב ביותר.
אהב את אשתו, את הוריו, העריץ את אחיו ואחותו הגדולים וטיפח את אחיו הקטנים ממנו, אהב את הישוב והבית, והפרידה מהבית לאחר נישואיו היתה קשה לו מאוד.
פנחס אהב את הארץ, טייל בה בכל הזדמנות עם חבריו, עם יעל ולעיתים לבד. פנחס היה רגיש מאוד ליופי וצילם בטיוליו עשרות תמונות של נופים ואנשים.
בעיקר אהב לטייל ברמת הגולן, ואף נהג לרדת לסיני לעיתים קרובות לטייל, לצלול ולהתבודד.
שמחת החיים של פנחס וחיוכו הרחב והשופע ניבטים מכל תמונה ותמונה, כמו גם עיניו.
עיניים גדולות ובורקות, המקרינות חיים, שמחה ואהבה, צחוק ושובבות. עיניים שאומרות הכל.