בס"ד
להורי החייל פיני ז"ל הי"ד
פיני השאיר אצלי רושם בהכרות קצרה, קצרה אך בלתי נשכחת.
בתקופת הבציר של תש"ס, פיני התקשר וביקש להגיע עם חייליו לבצור, שאלתי אותו איך הוא ידע שאני מחפש עובדים? התשובה: דרך דני הר שושנים.
פיני הגיע ביום המתאים לפני חייליו, לפני עמד קצין צעיר שחיוך עדין על פניו. פיני הסביר לי כי כל חייליו נמצאים ב"רגילה" ובכל מיני מקומות, ובאים במיוחד לבציר כדי לתרום את יום העבודה לחייל ביחידה הנמצא במצב כלכלי קשה.
לאט לאט הגיעו כל החיילים ושאף אחד לא ישמע, הם השאירו את נישקם בביתנו וירדנו לכרם. בכרם לאחר הסבר קצר על מלאכת הקציר, מיד התחלנו במלאכה. היה זה יום קיץ חם, תוך מספר דקות כל החיילים הורידו את חולצותיהם ופיני נשאר עם החולצה, כשראיתי את גופם החסון, שאלתי את פיני מאיזו יחידה הם ופיני ענה: "סיירת גבעתי". התבוננתי במחזה שלפני - צוות סיירת גבעתי, מהמובחרים שבחיילנו, חסונים במיוחד, שרים שירים לאו דווקא של אברהם פריד או קרליבך ומפקד נעים הליכות, קולו שקט, חובש כיפה וכל החברה האלה מתחברים ונלחמים בקרב וגדול מכך, מוותרים על יום ברגילה הקצרה כדי לעזור לחבר.
פניתי לפיני: "תשמע, איזה קידוש ה'", פיני הנהן עם חיוכו העדין ועיניו המאירות. "תגיד", שאלתי "איך אתה משתלט על הבחורים האלה?" פיני: "בסבלנות", "והחייל שבמצוקה הכלכלית נמצא כאן?" פיני: "כן", "והוא יודע מה הולך פה?", פיני: "כן".
אני התחלתי להתלהב מהמסירות והבנתי שזכיתי למעמד מיוחד. בסוף היום הגשתי לפיני את הצ'ק. פיני קרא לחיל הצידה ובשקט החליף איתו מספר מילים ומסר את הצ'ק. לאחר מכן כולם עלו, שטפו את גופם בחצר הבית. אמרתי לאישתי: "בואי תראי קידוש ה'".
הורי פיני היקרים!
קשה לומר, אך זכיתי להכיר את פיני בסה"כ מספר שעות בחייו, ויותר מכך במותו, זאת כשמיהרתי וזכיתי, כן זכיתי, לשמוע בלוויה עוד על פיני ובכך להשלים את דמותו המיוחדת של פיני.
פיני דוגמא לאיך שצריך לפעול במציאות הישראלית. שקט, מסור, דוגמא חינוכית, מוביל גם כשנמצא בסביבה כביכול זרה.
אחד המספידים אמר כי צוואתו של פיני - כי כל אחד שיעשה את מה שהוא עושה כמו שצריך, לתפוס אחריות וזהו המסר שה' מסר לנו בכל מצוה ומצוה - לתפוס אחריות.
יש הכרויות ויש חניות שבאות וחולפות בלי להשאיר רושם, אך יש כאלה מעציבות אך מחזקות, מכאיבות ומעודדות. ואלה הם בסה"כ מעטות בשטף החיים הטפלים, אך בלעדיהם יש דלדול החיים המעייפים, פיני מילא לי יום של בציר, שלא יישכח ואני מודה לה' שזיכה אותי להכיר את דמותו של פיני.
הורי פיני היקרים, אשריכם שזכיתם לבן כזה וכפי שראיתי בהלוויתו אפשר לומר לבנים כאלו שיחיו. ומן השמים תנוחמו עם שאר אבלי ציון ותראו בנחמת ציון ובבניינה.
תהיה נשמתו של פיני ז"ל צרורה בצרור החיים.
שמעון צרפתי