סגן יאיר נבנצאל ז"ל

קורות סגן יאיר נבנצאל הי''ד
בס"ד
סגן יאיר נבנצאל הי"ד
בן עדינה ומנחם. נולד ביום ו' באב תשל"ט, [29.7.79] בפתח תקוה. אח לצחי, יואב ויעל.
כשהיה בן שמונה חודשים עברה המשפחה לנוה-צוף [חלמיש], מתוך רצון לחזק את הישוב היהודי בשומרון. בנוה-צוף ספג את אהבתו לארצו וגיבש את השקפת עולמו חדורת האמונה.
יאיר למד בבית ספר ממלכתי-דתי בנווה-צוף והמשיך לחטיבת ביניים ב"קרית יעקב הרצוג" בכפר סבא. את לימודיו התיכוניים סיים ב"מדרשית נעם" בפרדס חנה, במחזור מ"ט. במהלך לימודיו, היה חניך בתנועת בני-עקיבא, ולאחר מכן מדריך בתנועה, בסניפים באור עקיבא ובנווה-צוף.
את דרכו החליט יאיר להמשיך במסגרת ישיבת ההסדר "ישיבת הגולן" שבחיספין, במגמה לבנות אישיות תורנית, אשר לימים תתעתד לפקד ולהנהיג בצה"ל.
יאיר הרשים בקומתו התמירה ובעוצמתו המרשימה. הוא ניחן בטוב לב, עדינות ואנושיות מרובה, שהיתה שזורה תמיד בחיוך חם ובפנים מאירות. הוא היה אדם ישר, זוכר טובה ומודה על האמת. הנחישות, האמונה והבטחון בדרכו, שולבו תמיד יד ביד בעדינות נפש, נועם הליכות, עוז וענווה.
חברות אמת פעמה בלבו של יאיר, והוא נקשר בעבותות אהבה לחבריו, ונמצא תמיד מוקף בהם. ועל כך כותב אחד מחבריו הטובים: "...יאיר היה בעל לב טוב, אשר רוחבו ועומקו ניכרו בכל אשר נגע. אהבתו לא היתה סמויה מן העין, שרויה בחביון לב, אלא אהבה המלווה בשפע נתינה של הנמצא בידו, השזורה תמיד בחיוך חם ופנים מאירות... חברות האמת שפיעמה בלבו ונחרטה בנפשו, הסתעפה לרוך המבט ולעומק ההקשבה..."
יאיר אהב את ארצו מולדתו, ארץ ישראל. אהבה זו באה לידי ביטוי בטיוליו הרבים בכל זמן פנוי. הוא הכיר בה כמעט כל כביש, מסלול ונחל, ורגליו ידעו את רגבי אדמתה. בשביליה הלך בזקיפות קומה, תמיד צעד בראש ומוביל בגאון, כמו אומר: "זהו ביתי".
בחודש אלול תשנ"ז החל יאיר, כאמור, את לימודיו בישיבת ההסדר "הגולן" שבחיספין, ובמהלך לימודים אלו, התגייס יאיר לצה"ל. בחודש ניסן תשנ"ט [מרס 1999], בתום השלב הראשון של לימודים בישיבה, החל יאיר את מסלול הלוחם בחטיבת גבעתי.
לאחר סיום מסלול הלוחם, חזר לישיבה לתקופת לימוד של כמה חודשים, עד ליציאתו לקורס קצינים. בחודש אדר תשס"א [מרס 2001] סיים את הקורס, הוסמך כקצין ושובץ בגדוד קשר ללוחמה אלקטרונית.
בערש"ק פרשת "בהר-בחוקתי" בכ"ה באייר תשס"א [18.5.2001] נפל יאיר בפיגוע חבלני סמוך לנווה - צוף. הוא נורה למוות בידי מחבלים בדרך לישוב שכה אהב ובו גדל, בכביש המתפתל ועולה גבעות ארץ קדם, עת אשר שמש החלה נוטה מפני ערב, וחול נשא פניו לקבל שבת קודש, נרעשו שמיים וזעקה ארץ...
" ואהבת את ה' אלוקיך... בכל נפשך... ובלכתך בדרך"
בן עשרים ושתיים היה יאיר בנפלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי " סגולה " בפתח תקוה.
להנצחת זכרו של יאיר, הוכנס ספר תורה למנין " ותיקין " בישיבת ההסדר "ישיבת הגולן" בחיספין, שם למד.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים