בס"ד
דברים שכתב קובי אברהמוף מפי אחיו בנג'י
אני מאוד אוהב את עולם התורה בכלל, ואת הישיבה בחספין בפרט.
אהבתי להיכנס לבתי מדרשות ולישיבות, ליהנות מהאווירה הטובה, השירה בשבתות וחגים. אהבתי אפילו סתם לשבת בימות החול ולהביט בבחורי הישיבות עוסקים בתורה הקדושה. ידעתי תמיד שאין לי סיכוי של ממש לשבת בבית ה', אך למרות הכל אהבתי מאוד לבקר בהיכלו. כשאחי קובי היה עולה עם הרכב לחספין, תמיד ביקשתי להצטרף אליו ולשהות קצת בישיבה.
כשקובי היה בשיעור ב' יאיר היה יחד איתו בחדר. כשנכנסנו לחדר, יאיר מייד העניק לי חיבוק גדול, הציע לי לישון במיטתו, ושאל אותי אם יש לי מצעים, אם אני רוצה לאכול ולשתות וכו'...
עניתי ליאיר שזה בסדר ולא חסר לי כלום, אבל יש דבר אחד שמאוד הייתי רוצה: מישהו שילמד איתי. יאיר כמובן נענה לבקשתי בהתלהבות, וקבע ללמוד איתי עוד באותו ערב.
אני מודע לכך שקשה מאוד ללמוד איתי, אנשים שמנסים לעשות זאת לא יכולים להחזיק מעמד לזמן ממושך - ובצדק. אני מכיר היטב את מגבלותי, לוקח לי המון זמן להבין במה מדובר, ואין לי אפשרות לקרוא ולהבין מתוך הספר. כאשר אני סוף סוף מגיע להבנת הדברים ומנסה להגיב, לחברותא שלי לוקח המון זמן להבין מה אני מנסה לומר. יאיר, למרות כל הקשיים, ישב ולמד איתי זמן ממושך, לפעמים אפילו אחרי שהסדר נגמר ובית המדרש התרוקן, הוא המשיך, עם המון סבלנות וחיוך גדול.
כשיאיר לא הבין מה אני מנסה לומר הוא לא הירפה ולא ויתר, גם אחרי שאני כבר התייאשתי, הוא התעקש לדעת מה אני מנסה לשאול.
הרגשתי בפעם הראשונה בחיי שאני ממש חלק מבית מדרש, ויש לי חברותא כל פעם שאני בא לפה. יש לי מישהו שבאמת רוצה בכל מאודו ללמוד איתי, שמגלה עניין בדעותי, אפילו אם לוקח זמן להבין אותן. יאיר נתן לי הרגשה של שייכות בכל פעם שהגעתי לחספין, ואם הוא לא ראה אותי שם שבועיים - שלושה, מייד התקשר והתעניין: בנג'י מה קורה? מתי אתה בא? אנחנו מתגעגעים אליך!
בציור שציירתי ניסיתי לבטא את מה שיאיר עשה למעני, מדפי הספרים בבית המדרש היו עבורי חשוכים וחסרי משמעות עד שהגיע נר גדול עם לב גדול והאיר לי את החשכה, ועל כך, יאיר, אני אסיר תודה.
לימדת אותי, יאיר, דבר גדול: הקב"ה נותן לכל יהודי בעולם הזה, נר שיאיר לו את החושך. פעם חשבתי שאין נרות שיכולים להאיר לאחד כמוני, אבל ממך למדתי שגם אני יכול למצוא את הנר שלי, הוא פשוט צריך להיות נר גדול יותר ועם לב רחב יותר.
יאיר, את הלילה כיום הארת לי.
"לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך".