סגן יאיר נבנצאל ז"ל

בס''ד
דברים לזכרו של יאיר - מאת אבינח

יאיר,
היו לנו ביחד ימים ולילות ארוכים: במדרשיה, בישיבה ובחופשות. שעות של שיחות נפש, עשרות טיולים משותפים, מאות נסיעות בטרמפים בכל הארץ. רוב ילדותי ונעורי, חָוָויותי קשורים בך!
כשנרצחת, במידה מסויימת נרצחו לי נעורי. היכרותי איתך הייתה חזקה ועמוקה. הכרתי אותך בכל: במעלות שלך ובחסרונות שלך, באהבות שלך ובשנאות שלך, בתנועות שלך וברצונות שלך, בכל התכונות המיוחדות לך.
אומרים על דוד המלך שהיה עדין, עניו ובעל כשרון אומנותי מיוחד, ועם זאת לוחם אמיץ, בעל נחישות רבה, ודבק באמת ללא פשרות, - תכונות שלכאורה סותרות.
כך היית אתה, יאיר. היה בך שילוב מופלא של ענווה, עדינות, טוב לב נדיר, שהיה ניכר בכל: בחברים, במשפחה, בצבא, ובכל מי שהכירך, עם נחישות, ידענות, שלא פסחה על שום תחום, ודבקות בדברים שאתה מאמין בהם ובעשייתם, ללא פשרות וללא דופי.
זה, לדעתי, מה שייחד אותך מאיתנו, האנשים הרגילים. לאחר שנרצחת, יצא לי גם להכיר את משפחתך, - השילוב המופלא בין הוריך, זה בדיוק אתה. הצניעות שלך היתה מיוחדת, תמיד בטלת את עצמך בפני כולם, אף פעם לא רצית להיות נטל על הסובבים אותך; תמיד חקרת אם אתה באמת רצוי, אם אתה לא מפריע. תמיד כעסתי עליך על המחשבות הללו. גם על טוב הלב שלך הרבה פעמים כעסתי. אמרתי לך, שלדעתי, אתה נותן יותר ממה שאתה מקבל. אך ללא הועיל.
בכל מקום שהייתָּ, השרית אווירה מיוחדת: שמחה, אהבה, רצון לתת ללא קבלת תמורה. אהבת את כל מי שהכרת, ויותר מזה: כל מי שהכירך אהב אותך!
ערך הרעות והנאמנות לחבריך היה ללא דופי. מאז שנרצחת, אין יום זיכרון, אין יום השואה. בשבילי, כל יום כזה הוא יום "יאיר". בכל צפירה אני רואה אותך, בכל פיגוע אני מרגיש אותך; ותמיד הזכרון גדול, יפה, עדין, נעים, ובעיקר - עם חיוך גדול.
יאיר, כ- 20 דקות לפני שנרצחת, התקשרת אלי. בערך בזמן שרוצחיך התמקמו וחיכו לך. שמעת את קולי בפעם האחרונה במזכירה. אני לא זכיתי לשמוע אותך, יאיר, אך אני מרגיש ויודע שאנחנו עוד נפגש.

אבינח