בס"ד
דברי עדינה במלאת שנתיים למותו של יאיר הי"ד, אייר תשס"ג
יום ששי בין הערביים
בדיוק לפני שנתיים
כשבכל משפחה רבה התכונה
לקבל את פני שבת המלכה
עם הרגשת חגיגה בנשמה
בנו הלמה הגזירה המרה!
היא הכתה בנו במלא העוצמה
אתה יאיר מאיתנו נלקחת
לישיבה של מעלה נקראת
בסערה עלית השמימה
ומאז, עלם חמודות,
החיבוקים החזקים להם היינו רגילים
המילים החמות, המעודדות, איתנו נמצאים
אבל רק בזיכרונות,
החיוכים אלינו שופעים רק מהתמונות
שתלויות על הקירות,
לפעמים, כשהעצבות מתגנבת לנשמה,
במזמורי תהילים אני מוצאת מעט נחמה
ושם, ליד תאורי האנשים הצדיקים,
שלאוהלי ה' נקראים
אני נעצרת, ואותך מדמיינת
כי הרי כמעט כל תכונה שלהם ששם מתוארת
אותך היא מאפיינת!
הולך תמים ופועל צדק היית!
דיברי אמת דיברת!
על לשונך לא רגלת!
ולרעך רע לא גרמת!
ולכן, כנראה, שאל קהל ה' נאספת!
בזכותך יאיר!
למשלחת צבאית הצטרפתי
ולפולין הגעתי
ולכבוד מלכים מהסובבים זכיתי!
עליך עוד ועוד נשאלתי, ובגאווה סיפרתי
כי מה רוצה אֵם, שאת בנה, ממנה נטלו,
לפחות שעליו ישמעו וידעו!
כשבגטאות לאיטי התהלכתי
על האדמה ספוגת הדם דרכתי
ואת הסבל באוויר חשתי,
אותך יאיר איתי הרגשתי,
בעורפי נשפת ולי לחשת: אמא! באילו הזוועות התבונני!
את השרידים מששי
ואת האודים השורדים שמעי
את גבורתם אמצי, ומאומץ ליבם לימדי,
איך אחרי כל הזוועות שעוברים
את כל הכוחות מגייסים, על הרגליים נעמדים,
ואת עגלת החיים להוביל ממשיכים.
ואכן, צידה לדרך משם לקחתי
ואת אילו הגיבורים נר לרגלַי שמתי
ולצד הגעגועים שאינם מרפים
אנו משתדלים, ראש מרימים, וקדימה צועדים.
אליך היושב במרומים אנו מתפללים, וממך מבקשים
שלעזרתך אנו זקוקים
שתתן בלבנו כוחות מחודשים
שנוכל לעבור את המכשולים שבדרכינו נערמים!
"מי יתן מציון ישועת ישראל
בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל"
אמן!