תפריט נגישות

סגן יאיר נבנצאל ז"ל

דברים שנאמרו במלאת שנה

דברים שאמר דב שיש באזכרה

בס"ד
דברים שנאמרו על ידי דב שיש באזכרה של סגן יאיר נבנצאל הי"ד בכ"ז באייר תשס"ב, בבית העלמין בפתח תקוה

יאיר נהרג בערב שבת פרשת בהר-בחוקותי, ויום השנה חל במוצאי פרשת בהר בחוקותי. חשבתי שיש סמליות בדבר, שפרשיות אלו מלוות אותו קדימה ואחורה. נראה שניתן למצוא בפרשיות אלו אפיונים לתכונותיו וסגולותיו של יאיר ז"ל.
בפרשת בהר, העוסקת בשמיטת הארץ, נאמר: "ושש שנים תזרע שדיך, ושש שנים תזמור כרמיך", מעניין הביטוי של שש שנים תזרע שׂדיך, כאילו שהכתוב מצווה עלינו לזרוע שש שנים. וללא הציווי לא היינו מעבדים את השדה שש שנים? מסתבר, שאכן יש ספק אם היו עושים כן, שהרי לפי חוקי הטבע נהגו החקלאים ואולי נוהגים גם היום לעבד את הקרקע שתי שנים, ולהשבית אותה שנה שלישית, לבל תהיה כחושה. בא הכתוב לומר, במקום שאתם נותנים את אמונתכם ובטחונכם בטבע, תנו אמונתכם ובטחונכם בהקב"ה. כלומר, תעבדו את השדה בכל שש השנים, תוך אמונה ובטחון שה' יתן בהם את ברכתו. ואם אכן כך תעשו, לא רק שלא תפסידו, אלא יהיה כפי שנאמר בהמשך: "וציוויתי את ברכתי לכם בשנה הששית יעשה את התבואה, לשלוש השנים", אנו למדים מכך, מה בני אדם מפסידים כשהם לא נותנים את אמונם ובטחונם בהקב"ה, אלא בדרכי הטבע.
בפרשת בחוקותי נאמר: "אם בחוקותי תלכו, ואת מצוותי תשמור ועשיתם אותם" - רש"י מפרש על פסוק זה, וכן אמר אור החיים, שצריך יגיעה בכדי להצליח לעלות במעלות התורה הנפלאות, וניתן לומר, שלכן משכיחים מהתינוק עם הוולדו את מה שלמד ברחם אמו, על מנת שיוכל לאחר מכן להתחיל להתייגע בתלמוד תורה בכוחות עצמו. במסכת מגילה דף ו' עמוד ב' נאמר: "אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי -אל תאמין; מצאתי ולא יגעתי -אל תאמין; יגעתי ומצאתי -תאמין". ועוד אנו מוצאים על עניין "עמלים בתורה", כשאנו מסיימים מסכת, אנו אומרים: "אנו משכימים, והם משכימים; אנו משכימים לדברי תורה, והם משכימים לדברים בטלים. אנו עמלים, והם עמלים; אנו עמלים, ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים". לא כתוב: אנו למֵדים ומקבלים שכר, אלא: "אנו עמלים". והמשמעות היא, כי בלימוד בלי לעמול - לא סגי. אלא צריך גם את העמל. ומכאן יובן האמור באבות, סוף פרק חמישי: "בן הֵא הֵא אומר: לפום צערא -אגרא". היינו, השכר בא על פי העמל שהושקע.
נשאלת השאלה, מה החשיבות של העמל, שמוקדש כל כך הרבה לעניין זה?, נראה, שהעמל והיגע טומנים בהם תכונות, התורמות להצבת אישיותו של האדם, ותכונותיו החשובות. והם, עקביות ודבקות במטרה. כי כדי שאדם יגיע למילוי שאיפותיו, הוא צריך להיות עקבי ודבק במטרה, ותכונות אלו אינן באות לאדם מאֵליו, אלא על האדם לעמול ולהתייגע כדי להגיע אליהן. הדבר הוא טוב לא רק ללימוד תורה, אלא בכל רבדי החיים, וזה אחד הכללים החשובים בצבא.
ובמה קשור יאיר לבהר-בחוקותי? יאיר היה חדור אמונה ובטחון בה', ואֵלו לוו אותו בכל דרך חייו. ולא רק, אלא הקרין אותם גם על הסובבים אותו.
היה ביאיר משהו מיוחד, בעקביות ובדבקות שלו במטרה, ולא היתה מטרה שהציב לעצמו, שבסוף הדרך לא הגיע אליה, תוך נתיבת הדרך בעקביות, עקב בצד אגודל, ואם הקב"ה היה משאיר אותו אתנו, מי יודע לאן היה מגיע.
עד כה דברתי על יאיר, החי בעולם הזה. כידוע, מקבלת הנשמה רשות לשהות במשך שלושה ימים ליד הקבר סביב יום הזכרון, על כן, בסיום, אני מבקש לומר כמה משפטים על יאיר ואל יאיר החי בעולם האמת.
יאיר! באותה שעה שנהרגת על קדוש השם, ישבתי בחדרי, ליד השולחן בו היינו רגילים לשבת ביחד, ולשוחח. עסקתי בכתיבת הפירושים למשניות, ועמדתי בתחילת סדר מועד; ומאותה שעה למדתי ולימדתי וכתבתי את סדר מועד לעילוי נשמתך, ולזכרך!
החונן לאדם דעת סייע בידי להוציא לאור את סדר מועד לקראת יום הזכרון שלך, אשר הקדשתי אותו לזכרך, ואני מבקש להקריא לך כאן את מה שכתבתי עליך:
נר ה' נשמת אדם
למדתי ולימדתי סדר "מועד" לעילוי נשמת נכדי, עלם חמודות, ירא שמים, שקדן, חדור אמונה ובטחון בה'
הק' יאיר נבנצאל הי"ד
בן מנחם הלוי נ"י
אשר נהרג על ידי בני עוולה
בעש"ק פרשת בהר בחוקותי, כ"ה באייר תשס"א
ואני מקדיש סדר זה לזכרו

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה