תפריט נגישות

סגן יאיר נבנצאל ז"ל

דברים שנאמרו במלאת שנה

דברים לזכרו של יאיר - המפק"ץ

בס"ד
דברים שכתב המפק"ץ על יאיר

דברים לזכרו…
יושב לו צוער, ממש כמוך, ומתכנן את ימיו. יושב בחדרו פלוגה ג' גדוד ארז, וחושב על איפה יהיה בשנה הבאה. שליש בגדוד חי"ר, לא פחות, במרכז העשייה של הצבא.
יושב לו צוער ומתכנן תרגיל פתיחת ציר בשבוע פיקוד ושיעור על הטרדה מינית, ורוצה להוכיח שהוא יכול ומסוגל. וכך להמשיך לשלב הבא - ההשלמה, ולהשתבץ בגדוד חי"ר. עוד שנה איפה יהיה? בקו בשטחים, או אולי באימון בדרום?
והצוער ממשיך ומגיע להשלמה, וגם שם נחוש בדעתו להצליח אך לא על חשבון העקרונות שלו. גם כשאיום על עבירת משמעת עומד באוויר, הוא לא יתקפל ולא יוותר. ומקווה שגם בגדוד עוד שנה ידע לעמוד על שלו מול הקשיים.
יורה לו צוער תאורה לאוויר, וממש כמוה, הוא מתפלל, את השמיים עוד יאיר…
אורג לו צוער את תוכנית שירותו, לא מתפשר עם עצמו, הוא יגיע ל- TOP. עוד שנה הוא יהיה כבר בשיא העשייה, חי את המתרחש ויוצר את המעמד, ממש כפי שלימדו אותו בקורס ובהשלמה. וכך הוא מגיע עם רעל לגדוד קשר. האדמה היא מקפצה השמיים הם הגבול.

יושב מחבל וממתין לטרפו.
יורה בצוער, בשובו אל ביתו.
הורג לי צוער…
שוכב לו צוער הרבה פחות משנה. לא בגדוד חי"ר ולא בגדוד קשר. האדמה היא מיטתו השמיים הם נופו.
רושם לו מפק"ץ הבזקי זיכרונות, משחזר כל שבוע בקורס שהיה, לדלות עוד טיפה מהאדם. איך בקליטה עשה יאיר רושם בגודלו המרתיע וקולו המרגיע והשליו. איך בסד"ח לא הפסיק להתווכח עם כל הצוות, כדי להראות להם שהוא צודק. איך כממ"ש בשבוע פיקוד הקשה, קצר שבחים מהצוות, ובתע"ם בעזה בין היריות, איך הרגיע את הצוות החושש: "תשימו ת'שכפ"ץ ותתמגנו היטב, והירי לא יפגע בכם..."
וחושב אותו מפק"ץ על החור השחור שנפער שם בכביש באותה ירייה. על כל הרצון הטוב, וגאוות הכומתה הסגולה, והשאיפה לתרום - מתוך אמונה תמימה במטרה, והרצון לעשות נחת להורים וללכת בעקבות דרכו של אבא... כל אלה מרכיבות כסלט את החור השחור שמאז לא נסתם.
ותוהה המפק"ץ מה יהיה על החור השחור הזה, שמאיים לבלוע את כל החיוכים, התמימות, האופטימיות והאמונה בטובו של העולם הזה ובדרכיו.
ויודע אני שהחור החשוך הזה נמצא עכשיו, בכל מי שהכיר אותו, ונגד חושך לא נלחמים במקוצר או במאג, מספיק לקחת נר והוא כבר יאיר.
ואולי זאת היא צוואתו - שכל אחד שנגע בלהט שלו ובאש שבעיניו בערה, ידליק נר קטן משלו ויאיר קצת בפינה החשוכה בצבא, בחיים, שאליו יגיע.
והנה עכשיו גם אתה מכיר קצת את יאיר, וצוואתו ונרו אולי הדביקו קצת אותך.

זוכר,
יותם (מפק"ץ צוות סער)

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה