סגן יאיר נבנצאל ז"ל

בס"ד
דברי הספד שנאמרו באזכרה, במלאת שלושים לסגן יאיר נבנצאל הי"ד

יאיר, לא התכוונתי לדבר.
אביך מנחם בקש ממני שאשא מספר דברים באזכרה, על כן אדבר, לא מהכתב, אלא באופן אישי אליך, דברים מהלב.
יאיר, לפני שלושים יום. ביום ששי, בערך באותה השעה, צלצל הטלפון בביתי. בצד השני היה יעקב, הסמג"ד. הוא שאל אותי אם אני יושב. חשבתי ששוב פעם יעקב רוצה לעדכן אותי באיזו פרשיה של חייל נפקד, או על בעיה אחרת שצצה בגדוד לפני השבת. כשקבלתי את הבשורה האיומה שנרצחת, ואמך נפצעה קשה, רעדה לי היד. אשתי ראתה שמשהוא לא בסדר איתי, ושאלה מה קרה, עניתי שאני צריך לנסוע לבי"ח תל השומר.
יאיר, אני לא יודע איך עברה השבת, והגענו ליום ראשון, לכאן, להלוויה שלך.
בהלוויה אמרתי, שלצערי, לא הספקתי להכיר וללמוד אותך, את התכונות שלך, ואת האישיות המיוחדת שהיתה בך.
היום אני מכיר אותך כבר חודשיים, והספקתי ללמוד ולהכיר אותך ואת משפחתך יותר.
במהלך השבעה, הגעתי כל יום לנחם. אביך מנחם אמר לי מספר פעמים, שהוא מוקיר מאד את התמיכה, ואם יש לי עיסוקים, אזי זה בסדר, ושלא אטרח לבוא כל יום.
מה שהוא לא ידע, שבבואי אליכם לנחם, הרגשתי שבמקום שאני אחזק את בני משפחתך, הם מחזקים אותי.
גיליתי ונחשפתי למשפחה מאד מיוחדת ומגובשת, והבנתי על אלו ערכים גדלת.
ביום שני, לאחר ההלוויה, חזרנו לגדוד. הסתכלתי למשרד שלך, שממוקם מול הלשכה שלי, החדר היה סגור. אין לי שליש בגדוד, ואני צריך אותך! אתה יד ימיני בכל נושא כח אדם ושלישות. את מי אני אשאל, ומי יפתור לי בעיות?, וככה עובר יום ועוד יום, ומנסים לאסוף ולאחות את השברים במחלקת השלישות ובגדוד, וזה קשה, ונהיה יותר קשה.
אתמול הייתי באזכרה שנערכה לכבודך במקום בו נרצחת. לא היה לך שום סיכוי מול בני העוולה שירו ממארב. בהמשך הערב, נסענו לישוב שלך, נוה צוף, ישוב יפה, עם אנשים יפים מלאי חמימות, שמלווים ותומכים. יאיר, אני רוצה להגיד לך, שאביך אמר בהלוויה, שפעם שאל אותך האם תהיה מוכן לעזוב את הישוב, ואמרת שלעולם לא!, היום, אחרי שהיינו שם, ראינו והכרנו, אני מבין אותך.
למשפחה, לאמא עדינה אני מאחל בשם חיילי ובשמי החלמה מהירה. לאחים, צחי יעל ויואב ולמנחם האבא, שתדעו רק אושר בחיים, ותהיו חזקים בשבילכם ובשבילנו.
נהוג לומר שאנחנו בצה"ל מאמצים את משפחתכם. אני מרגיש שאתם מאמצים אותנו. נמשיך להיות משפחתכם, יחידתי תהיה ביתכם בכל שתזדקקו.
יאיר, ה' יקום דמך.

ניסים קנפו, סא"ל
מג"ד 5114