סגן יאיר נבנצאל ז"ל

בס"ד
"כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד"

חכמינו ז"ל אמרו בפרקי אבות, פרק ב' משנה י"ג:
".... אמר להם, צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם. רבי אלעזר אומר: "עין טובה", רבי יהושוע אומר: "חבר טוב", רבי יוסי אומר: "שכן טוב", רבי שמעון אומר: "הרואה את הנולד", רבי אלעזר אומר: "לב טוב". אמר להם [רבי יוחנן בן זכאי]: "רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו - דבריכם". אנו למדים ממשנה זו, שאדם שיש לו לב טוב, הוא כולל במעלה זו את כל שאר המעלות, שכן הלב טמון בתוך האדם, ואדם אינו יכול ליפות את תוכו, ואם אכן הוא טוב לב הדבר ניכר בכל תכונותיו האחרות.
יאיר הי"ד ניחן במידה טובה זו של לב טוב, והדבר ניכר בכל מעשיו ופועליו. מיום גיוסו לצה"ל עזר תמיד לכולם, הן בהיותו בטירונות ובאימון מתקדם, בתעסוקה המבצעית בלבנון, וכן בקורסים השונים, אותם עבר. עזרה זו התבטאה באהבה לעזור לחלשים, בהחלפת תורנויות, החל מתורנות שעה, וכלה בהחלפת תורנות שבת, גם כשהדבר היה כרוך בחזרה מחופשה לצורך החלפה זו, התנדבות למשימות שונות, ותמיד עם חיוך...
שאיפתו של יאיר הי"ד, הייתה תרומה מרבית למען הכלל, גם כשהדבר היה כרוך בויתור מצידו על נוחותו הפרטית, ולכן היה ברור לו כי יצא לקצונה. ואכן, שאיפתו זו התממשה, שכן ידע שבמסגרת היותו מפקד וקצין, תבוא תרומתו למען הכלל לידי ביטוי ביתר שאת.
ספוג בערכים, אותם רכש במשך השנים, בביתו מהוריו, בבית הספר היסודי, בישיבה התיכונית ובישיבת ההסדר הגיע יאיר לבה"ד 1, ולפי עדות מפקדיו, מידותיו הטובות וערכים אלו ניכרו בו היטב בעת שהותו בקורס, והשאירו את חותמם על סגל הגדוד. כקצין, ידע כי מעבר להיותו מפקד בצה"ל, הוא קודם כל אדם, וכך התייחס לפקודיו, ומתוך הדברים שנאמרו עליו ע"י פקודיו באזכרה, ניתן לעמוד על תכונה זו:
"...הגדולה של יאיר הי"ד היתה בכך, שעצם היותו מפקד וקצין לא שינתה את אישיותו, אלא רק העצימה את האנושיות שלו... טוב הלב, הענווה, הצניעות והרצון לעזור היו מתכונותיו הבולטות..."
כזה היה יאיר הי"ד.

אביו
מנחם נבנצאל