בס"ד
דברים שהשמיע סבא דב שיש בהלויתו של סגן יאיר נבנצאל הי"ד, שנרצח על קדוש ה' בידי בני עוולה עש"ק פרשת בהר-בחוקותי
כולנו מכירים את ההסטוריה של איוב. על פי המפרשים, הוא היה עובד השם; יש מחלוקת בין המפרשים אם זה היה מתוך אהבה או מתוך יראה. עכ"פ הוא היה עובד השם.
איוב היה גם עשיר גדול. וכנראה שאפשר להיות עשיר, ויחד עם זה להיות עובד השם. אבל בעיני השטן הדבר לא מצא חן, ובא להקב"ה ואמר, תן לי לפגוע בו, ותראה איך שיבעט ויבא אליך בטענות. הרשות ניתנה לו, והוא פגע קשה ברכושו, אולם איוב לא נשבר ולא בעט. אזי החליט השטן לפגוע בו ברגיש שבבני האנוש - בילדים. בקש רשות מהקב"ה לפגוע בילדיו של איוב, וקבל אותה. כאשר באו לאיוב ובשרו לו, שעשרת ילדיו נפגעו ומתו, עם כל הדרמה, כמסופר, הוא לא בא בטענות להקב"ה, אלא מה הוא אמר? ה' נתן וה' לקח, ולא רק זה, אלא בֵּרך את ה' ואמר: יהי שם השם מבורך מעתה ועד עולם.
הקב"ה חונן אותנו בנכדים, שאנו גאים בהם, ולא רק שהם יפי רואי, אלא גם בעלי אישיות עשירה. עכשיו בא הקב"ה ולקח מאתנו את הפרח שבנכדים שלנו. זו סיטואציה שהיא קשה מנשוא, אבל אין לי ח"ו שמץ של טענות להקב"ה, ואני אומר: ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם.
יאיר, כשלמד ברמת הגולן, והיה מגיע לכמה ימי חופשה למרכז הארץ, החזיק תמיד בידיו שני ספרים, וכששאלתי אותו: מדוע אתה מחזיק תמיד ספרים ביד, הוא השיב לי: סבא, אתה יודע כמה ספרים אפשר לבלוע בזמן שאני נוסע מרמת הגולן עד לכאן ובחזרה?!. נאמר במסכת בבא בתרא, אשרי מי שבא לכאן [לעולם האמת] ותלמודו בידו. אמר אחד האדמו"רים, כי אפשר לפרש: ותלמודו בידו - שמחזיק בידיו את ספריו בהם למד.
יאיר, אתה יכול לבא לשם עם תלמודך בידך, תלמוד בידך - תרתי משמע.
הרב סולובייצ'יק, בספרו דברי הגות והערכה העוסק בנושא השואה, אומר שאין לשאול למה אלא מה, כלומר, מה הקב"ה רוצה. אנו נמצאים בתקופה לא נורמלית ואל טבעית. עם ישראל הוא עם חזק, עם חכם, צבא חזק עם ציוד ומכשור מיוחדים ולמרות זאת ישנם יום יום נפגעים אין סוף. הקב"ה רוצה משהוא מאתנו, אולם אנו לא יודעים מה.
אפשר לדבר הרבה בנושא זה, אבל מי אני ומה אני שאדבר על זה, אולם אסתפק ואומר, שכל אחד מאתנו ייטיב לעשות אם יעמיק לחשוב על מה ולא על למה.
נאמר בפרשת בראשית: ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה.
רש"י שם מפרש שצבר עפרו מכל האדמה מארבע רוחות, שבכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה, המר"ל שואל, מה המשמעות של 'שם תהא קולטתו', האם בהמה שנקברת אינה נקלטת והאדמה פולטתה? אלא מסביר המר"ל, כי 'שם תהא קולטתו' משמעותה כצמח הנקלט באדמה וגדֵל לעץ טוב וחזק, כאשר אדם שנפטר נקבר באדמה והוא ראוי לכך, הוא נקלט ומשתרש בה, כאשר בתחיית המתים הוא קם חזק וחסון.
אנו הטמנו היום שתיל מגזע משובח, במטרה שישתרש ויתחזק ויקום במהרה בתחיית המתים. אמן כן יהי רצון.