סמ"ר פנחס פיני לוי ז"ל

מתוך ספר ההנצחה של בויאר
פיני לוי

נולד בח' באלול תשי"ג, 18 באוגוסט 1953 בירושלים.
נפל בכ"ה בחשוון תשנ"א, 13 בנובמבר 1990 בבקעת הירדן.
בוגר מחזור תשל"ב.

פיני היה בן שני למשפחה בת חמישה ילדים. הוא למד בבית-הספר היסודי "כצנלסון" שבמקור-ברוך, וסיים את לימודיו בהצלחה. עם סיום לימודיו בבית הספר היסודי התקבל לבית-ספר "בויאר".
ב"בויאר" התבלט בעיקר במקצועות הראליים. הוא קשר קשרים עם חברים מבית-הספר ומהפנימייה והמשיך בהם גם במהלך השירות בצבא.
פיני התגייס לצנחנים, ושירת בגדוד 202. במלחמת יום הכיפורים לחם עם גדודו במדבר סיני, ובמבואות איסמעיליה. במלחמת ההתשה שירת בתעלה ובמובלעת בית ג'אן שבגזרה הסורית, שם היה אמור להחליף בוקר אחד את חברו מבית הספר אבישי רחמים, שהיה צריך להתייצב לקורס קצינים. בגלל הפגזה נדחו החילופים. אבישי נהרג באותו יום, ופיני היה שרוי בדיכאון תקופה ממושכת.
לאחר שחרורו מהצבא בדרגת סמל, החל ללמוד ראיית חשבון באוניברסיטה ועבד כמדריך של"ח בבתי-ספר תיכוניים. ב-1975 נשא לאשה את שושי, ונולדו להם שני בנים: רועי, הלומד אף הוא ב"בויאר" ודורון.
לאחר שסיים את לימודיו בהצלחה, קיבל את ניהול מחלקת החשבונות בבנק ירושלים למשכנתאות. אשתו והוא הצטרפו לגרעין מצפה גבעון, ושם בנו את ביתם. משעבר לגור בגבעון צורף בניגוד לרצונו לחטיבה המרחבית, שבמסגרתה עשה את שירות המילואים.
בגבעון היה פעיל בהתנדבות, נבחר להנהלת היישוב, עסק בתכנון תקציב היישוב ובתכנון התקציב של בית-הספר בגבעת זאב שם למדו ילדיו, וכן היה חבר בוועדות הביקורת בשני המקומות. פיני היה אדם נוח ומאיר פנים, ושימש בורר במחלוקות בין חברי היישוב לבין עצמם ובינם לבין ההנהלה.
חצי שנה לפני שפיני נפל, נהרג אחיו בתאונת דרכים, מות האח השפיע עליו קשה, ומאז ליוותה אותו ההרגשה שייהרג. לפני יציאתו האחרונה מביתו למילואים במוצב בבקעת הירדן ביקש מאשתו, שתשמור על ילדיו, ומבנו הבכור, ביקש שישמור על אמא.
פיני נהרג בהתקפת מחבל יחיד שחדר למוצב בבקעת הירדן.