סגן עמיחי יעקב שמשון מרחביה ז"ל

עמיחי מרחביה
לחדר נרות בן 24 בנפלו
בן טובה מוריה ומשה
בן היישוב עלי
נולד בתלמי יוסף בחבל ימית
בח' בטבת תשמ"ב, 3/1/1982
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "הבוקעים הראשון" (51)
התגייס ב-31.12.2002
נפל בקרב
בא' באב תשס"ו, 26/7/2006
במלחמת לבנון השנייה
מקום נפילה: בינת ג'בל
באזור דרום לבנון
מקום קבורה: עלי
הותיר: הורים ותשעה אחים-לאמונה , שירה,יגאל, אורית, אליעזר, תהילה, יאיר, אברהם, וברכה

קורות חיים

עמיחי הי"ד, בן למשה וטובה, אח לאמונה ,שירה,יגאל, אורית, אליעזר, תהילה, יאיר, אברהם, וברכה, נולד בתלמי יוסף בחבל ימית, ח' בטבת תשמ"ב (3/1/82). גדל והתחנך בישוב עלי.

נשם מילדותו אויר פסגות נקי זך וטהור של ארץ ישראל, אותה אהב והירבה לטייל בשביליה.

במהלך לימודיו התיכוניים בישיבת "ירושלים לצעירים" (ישל"צ) הדריך בסניפי בני עקיבא בשכונת מוסררה בירושלים ובעלי מקום מגוריו, בסיום לימודיו בישל"צ המשיך את לימודיו התורניים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, בתקופה זו גם התנדב בחופשת הקיץ לסייע לארגון "קו לחיים". לאחר נפילת חברו הטוב שמואל וייס הי"ד במלחמת" חומת מגן" בג'נין (שירת בחטיבת גולני, גדוד 51) הקדיש עמיחי את זמנו ביחד עם חבריו לעריכה וכתיבת הספר "עין גנים", המספר את ההיסטוריה היהודית של ג'נין, תוך הקמת גלעד לנופלים במערכות ישראל לדורותיהם באזור ג'נין.

בהמשך התגייס עמיחי לצה"ל, ביקש לשרת בגדוד 51 של חטיבת גולני ולהמשיך בכך את דרכו של חברו שמואל וייס הי"ד.

בתפקידו האחרון שימש עמיחי מפקד מחלקת החוד בפלוגה רובאית ג'.כחודש לפני נפילתו הוענקה לו דרגת הסגן.

עמיחי היה איש אמת וישר דרך. ידע היטב על מה הוא נלחם, לא היסס ולא פקפק, כך גם חינך ואימן את חייליו שכה אהב. מכתבו האישי לרמטכ"ל שנה לפני נפילתו על רקע השתתפות חיילי צה"ל בגירוש ובהרס ישובי גוש קטיף וצפון השומרון היה ביטוי נאמן לדרכו הישרה ואהבת העם והארץ אשר יקדה בו.

"עמיחי היה בחור משכמו ומעלה , מבט אחד אל אופן הליכתו ודיבורו הספיק כדי לראות בו מנהיג ואדם למופת. חיוכו התמידי, טוב ליבו ואהבתו לחבריו ולחניכיו הפכו את עמיחי לאישיות מיוחדת במינה" סיפרו עליו תושבי הישוב עלי.

ביום רביעי א' באב תשס"ו (26/7/06) נהרג בקרב בבינת ג'ביל בדרום הלבנון, בעת ניסיון פריצה למבנה ע"מ להתמקם בו למארב, נתקלה מחלקתו במחבלי החיזבאלה. במהלך הקרב נהרגו עשרות מחבלים. עמיחי ניהל עם מחלקתו קרב גבורה והוביל את חייליו תחת אש כבדה להסתערות על האויב. בתחילת ההסתערות נפגע מ-2 כדורים בזרועו הימנית ובהמשך נפצע אנושות מרימון יד שהושלך לעברו. בקרב זה נהרגו עוד שבעה מפקדים ולוחמים, ביניהם הסמג"ד רס"ן רועי קליין הי"ד תושב עלי אשר היה צמוד בקרב למחלקתו של עמיחי, נחלץ לעזרתו ונהרג כאשר קפץ על רימון יד נוסף שהושלך והציל בכך את חייליו מסביב. גילויי העוז, הגבורה ,הרעות וההיחלצות לסיוע לנפגעים של לוחמי ומפקדי פלוגה רובאית ג' הגיעו לשיאים גבוהים ורשמו דף חדש נוסף בגבורה היהודית לדורותיה.

עמיחי הובא למנוחת עולמים למחרת הקרב בחלקה הצבאית בעלי, הצופה וצמודה לדרך האבות (כביש 60).

עמיחי הותיר אחריו הורים, משה וטובה ותשעה אחים.



" ... כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכִפר אדמתו עמו" (פר' האזינו)



יהי זכרו ברוך!



כתובת האתר באינטרנט : http://amichaymer.co.il/