סרן אריאל חובב ז"ל

אריאל חובב
לחדר נרות בן 26 בנפלו
בן חפציבה וניסים
בן היישוב עלי
נולד בה' בתמוז תשל"ו, 3/7/1976
שרת בחטיבת הצנחנים
יחידה: גד' 890
התגייס ב-1.8.1996
נפל בעת מילוי תפקידו
בי"ט באדר תשס"ב, 3/3/2002
מקום נפילה: מחסום ואדי חרמייה
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: אלקנה
הותיר: אשה - נעמה, בן - אלעד יוסף, בת שנולדה אחרי נופלו - נריה, הורים, אחים - עוזי וחננאל ואחות - צופיה

קורות חיים

אריאל התגייס באוגוסט 96 לצה"ל את דרכו החל בקורס חובשים בבה"ד 10 על מנת לשרת כחובש ביחידה מובחרת אליה יועד. בסיום הקורס בנובמבר 96 החל את מסלולו ביחידה, שם עבר טירונות אימון מתקדם וכעבור שנה עבר לעורב צנחנים בכדי לסיים את הכשרתו כלוחם. בתקופה זאת שרות יחד עם יחידתו ברצועת הביטחון בלבנון.

בסיום המסלול בעורב צנחנים פנה אריאל לבה"ד 1 לקורס קציני חי"ר על מנת להתחיל את פרק שירותו הפיקודו. אריאל בלט בקורס בחריצותו והשקעתו הרבה.

לאחר הקורס שמש כמפקד מחלקה בגדוד "נחשון", שהיה גדוד חדש באותה תקופה, וייעודו היה לשרת באזור השומרון. כמ"מ ניצבו בפני אריאל מספר אתגרים. ראשית הקמת הגדוד שכלל את הצבת היעדים הגדודיים. בנוסף אוכלוסייה מגוונת מאוד אשר לחלקה ישנם בעיות ת"ש (תנאי שרות). אריאל טיפל בבעיות אלו ברגישות רבה, מצד אחד היה המ"מ הקשוח על מנת שלו יפרצו גבולות ולתת מסגרת ומצד שני השתדל לתת לחיילים את האווירה הביתית החמה, הדאגה לרווחתם, קשר עם המשפחות והתעניינות בחייהם הפרטיים, בקורי בית וכו'.

כעבור שנה וחודשיים כאשר החיילים סיימו את הכשרתם החליט אריאל שהוא מעוניין להתקדם ומעוניין לתת מעצמו ולהקנות את ידיעותיו וערכיו לקציני העתיד ולכן פנה חזרה לבה"ד 1 הפעם כמפקד צוות. שם השקיע בצוערים ובדרישותיו המקצועיות המיוחדות. גרם להם להרגיש כשייכים למטרה גדולה וכמפקדים שמילת הקוד "אחרי" תהיה לאורם.

בימי שישי לפני היציאה הביתה נהגו להתנדב ב"בית כהן" בבאר שבע מקום לילדים בעלי מוגבלויות ולתרום מעצמם לחברה.

לקראת סוף הקורס הכינו יחדיו אריאל וצועריו את "הספר למ"מ" ובו כל התכנים הנצרכים למ"מ בצבא - דבר שהתיר ומתיר את רישומו עד היום בבית הספר לקצינים.

בסיום הקורס יצא אריאל לחופשה בת ארבעה חודשים על-מנת להתכונן לחתונה עם נעמה. את ההכנות הרוחניות לחתונה עשה אריאל בישיבת שבי-חברון ולאחר החתונה עברו להתגורר בעלי. שלושה חודשים לאחר החתונה חזר אריאל לצבא הפעם כסגן מפקד פלוגה בגדוד 890 בפלוגת אוגוסט 00. את רוב התקופה עשתה הפלוגה במתחם קבר-רחל. אריאל שהרגיש קשר חזק מאוד לקבר רחל אימנו העביר את הרגשות האלו לחייליו ולמפקדיו ויצק תוכן ערכי לפעילות המבצעית. לקראת סוף המסלול הספיקה הפלוגה מובלת על ידי המ"פ וסגנו אריאל להשתתף בכניסה הראשונה לבית לחם וביצעה את הלחימה המורכבת בגבורה ובמצוינות.

בסיום פרק זה נולד בנו הבכור של אריאל אלעד-יוסף.

אריאל המשיך הלאה במסלולו הצבאי ויצא לקורס מפקדי פלוגות על מנת לחזור לגדוד 890 ולפקד על פלוגת מרץ 02. את הקורס עבר אריאל בהצטיינות ואובחן כקצין שמבין את תפקידו ושואף למצוינות. תוך כדי הקורס החל אריאל להכין את בניית סגל הפיקוד של הפלוגה ועמל רבות על בנייתו. על פי שיטתו חיפש מפקדים אשר מחד מקצועיים ומאידך מלאי רצון לאחריות לעזור לחיילים באשר הם. סגל זה נבחר בקפידה החל מהקצינים וכלה באחרון הנהגים.

בי"ט אדר ה'תשס"ב, יום ראשון, יצא אריאל לבדו מביתו שבעלי מוקדם בבוקר לפגישת הסגל הראשונה שתכנן בנבי מוסא בסיס ההדרכה של הצנחנים. בדרך ניקלע אריאל להתקפת הירי על המחסום בואדי חרמיה, כפי שהתחנך וחינך את חייליו יצא מרכבו להסתער לעבר מקום הירי. כדור בודד שפגע בו הכניעו.