סמ"ר יהודה ברוך גרינפלד ז"ל

הספד שנשאה אחותו שושי על קברו
יהודה'לה אחי היקר האהוב התמים עם עיני התכלת הגדולות, המבט הטוב ועדינות הנפש.

אני עוד אספר את סיפור חייך, את יופייך. אבל כרגע אני בוחרת לספר את סיפור מותך.

בשיחת הטלפון האחרונה אמרתי לך: אל תלך להיות בשר תותחים, אולמרט אומר שהמבצע הוא מנוף להתכנסות, תחזור הביתה, יש לך הזדמנות היסטורית לסרב כדי שהפוגרום של גוש קטיף לא יחזור בבית שלך, במכמשׂ.



תחזור הביתה אמרתי לך, כדי שהבריחות שמביאות עלינו את כל המוות הזה, מלבנון ומגוש קטיף, יפסקו. כדי שהפוגרומצ'יקים שחורי המדים, שהזכירו לסבתא שלנו את אוושוויץ, שסחבו אותנו בגוש קטיף מהבתים ופיצחו לנו את הגולגולת בעמונה לא יגיעו גם אל הבית המתוק שלך במכמש, אחרי שתסתיים הלחימה בהפסקת אש מגוחכת, ויתלשו אותך מהבית, ואת הילדים, ועל חורבות הגינה שלך יתהלך מרצח של חיזבאללה, ויהיה רק יותר רצח והרג.
הקשבת לי בעדינות הרגילה שלך. ואני הוספתי ואמרתי: "זו מלחמה למען הלא כלום. למען האליטות ששולטות במדינה. מתבצע כאן פשע, אמרתי לך, אנא אל תלך, התחננתי.

הרי המלחמה הזו היא בגלל הגירוש ההוא. מגרשים אותנו, ואז שולחים אותנו למלחמה שהם יצרו, כדי לשוב ולגרש אותנו, כי הרי תמיד נחזור ונילחם ונמות בשבילם.

"אני מסכים איתך", אמרת לי, "אבל אני לא יכול, זה לא אני, אני לא אוהב להיות במרכז העניינים, לחולל מהומות.



והלכת, אחי האהוב. המתוק.

לשחורי המדים שבאו לגרש את גוש קטיף בנו מחנות מסודרים ומאובזרים היטב, כי יש מלחמה חדשה בארץ- מלחמה במתנחלים.

אבל אותך אחי האהוב הפקירו תחת כיפת השמים, חשוף למטח הקטיושות.

ומה אכפת לאולמרט? או לרודנים?



הם יודעים שהם לא אלה שישלמו את המחיר על הפשעים שלהם. הבנים שלהם סרבנים.

בסוף חזרת הביתה, אח שלי, בשר תותחים בארון, במלחמה למען הלא כלום, או למען שלום ההתכנסות.



אני מתחננת לפני כל החברים שלך, ולפני כל הכתומים: תחזרו עכשיו הביתה , לפני שתחזרו בארון, ואז יבואו שחורי המדים לגרש את האלמנות והיתומים, אל תשלו את עצמכם שהם יחוסו עליכם כי נהרגתם.

אין לי אשלייה שהפוגרומצ'יקים יחוסו על גבריאלה המתוקה, האלמנה ועל רעיה ורון היתומים.

ראיתי איך תלשו בנחישות את אלקנהא גובי, הלוחם שקיבל צל"ש מקברו, ואיך פיצחו בעמונה גולגולת של יתום שאביו נרצח , מנשק שקרוב לוודאי הם נתנו לרוצחים.

תחזרו הבייתה חיילים, אני מתחננת. לפני ששחורי המדים יהפכו גם את הבית שלך, אחי היקר והאהוב, במכמש, לתל חורבות ולבסיס המרצחים.



צר לי עליך אחי האהוב, הם יגידו שזה שימוש ציני בשכול, אבל האמת היא שהם משתמשים שימוש ציני במותך, לקראת הפוגרום הבא. נוח בשלום. אני בטוחה שאתה תחת כיסא הכבוד. אחי הטוב. תרעיד את כסא הכבוד כדי שלא ימותו יותר מוות מיותר, כדי שהדיקטטוטרה הזו תפסיק להביא עלינו עוד אלמנות ועוד יתומים! כדי שייפקחו העיניים, אחי, היו לך עיניי תכלת יפות כל כך, טהורות כל כך, תרעיד את כסא הכבוד.