טוראי אריה יוגב ז"ל

בירושלים, בערב חג השבועות תשמ"ג, נולד בננו אריה, אח שלישי לעדיאל ולאיתן.
כחצי שנה קודם לכן, נפטר סבנו ר' אריה בן צבי, תלמיד חכם בעל שיעור קומה בידיעותיו, בלמדנותו ובמידותיו, ואנו כדבר המובן מאליו קראנו לבננו בשמו.
תינוק יפה תואר היה אריה, הרמוניה עדינה נסוכה הייתה בתווי פניו.
משגדל מעט יכולנו להבחין באישיותו העדינה כל כך והמיוחדת. ילד שקט ונעים היה, לא זכור לנו שהיה מעורב אי פעם במריבה כלשהי.
נפש עדינה זו בלטה לעינינו בפנים שונות מקטנותו עד יום מותו.
אריה למד בביה"ס "נעם", אהב את חבריו והם אהבו אותו. אהב לקרוא ספרי קריאה וללמוד בעצמו מספרים. בעל כישרון ובור סוד היה בלימודיו, בבית הספר ובבית.
מאוחר יותר החל ללמוד נגינה. בשיעורי הנגינה אצל מורתו שרי פבלוב, התגלו כשרונות הנגינה המופלאים שלו. אריה למד בהנאה עצומה עד ששרי מורתו חשבה שמכאן ואילך, עם כשרונו הרב, הוא יכול להמשיך ללמוד בעצמו.
אריה הכיר למורתו תודה על השיעורים הנפלאים, ובגיל 10 כתב לה שיר המלווה בצלילים שלמד.
צלילי האורגן ומאוחר יותר גם צלילי הפסנתר, ליוו את אריה ואותנו, בני המשפחה, לאורך השנים עד יום מותו. יש והצליחו להפיג במעט, שעות של עצב ויש שזכינו גם אנו להנות מהצלילים עם צאת השבת, מיד בתום ההבדלה, כצלילים הנובעים מתוך הנשמה.
שנות נערות לא קלות עברו על אריה. בכיתה ט' בחר ללמוד בישיבה התיכונית בבית אל. גורמים שונים שאת טיבם לא תמיד ידענו, טרדו את נפשו הרגישה, שלא הצליחו למצוא מנוחה.
אריה התעקש לעבור לישיבת "חיספין" שברמת הגולן, ישיבה בה למדו אחיו הבוגרים, עדיאל ואיתן. כהוריו, לא היינו בטוחים בהתאמת אופיה של הישיבה אליו, אך כיבדנו את רצונו. בישיבה בחיספין חשו מוריו ורבותיו, שלאריה עולם פנימי חסוי, וכי מצוקות שונות מטרידות אותו, והשתדלו מאוד לסייע לו.
בתקופה זו עברה המשפחה לדולב. אריה קבל את המעבר בשמחה, ושמח שתהיה לו פינה קטנה משלו. בחדרו הקטן היה אוהב להאזין למוסיקה שאהב ולקרוא בספרים ללא הפרעה.
אריה אהב את האנשים בדולב, כאשר היו פונים אליו בבקשה לעזרה, היה נענה תמיד. כאשר לא היה באפשרותו להיענות לבקשה, חש קושי גדול לסרב.
ענווה גדולה היתה בו, ענווה שהגיעה לעיתים עד ביטול עצמיותו.
בהמלצת מוריו לקראת כיתה י"ב, החליטה אריה ללמוד למבחני הבגרות בבי"ס אקסטרני בירושלים. אריה ריכז את כשרונותיו המבורכים לצורך כך, וחש סיפוק מהצלחותיו.
במקביל ללימודיו מצא סיפוק בעבודה במכולת בדולב.
כאשר הגיע הזמן להחליט על דרכו הצבאית, הייתה ההחלטה לא קלה עבורו.
רבות התלבט גם לאחר שגויס, עד שבחר להתגייס במסגרת "ישיבות ההסדר". בתחילה למד בישיבת ההסדר ב"נוה דקלים" ומשם עבר לישיבת "הכותל".
רבותיו בישיבה העידו כי בעת שלמד, היה מהמקשיבים, היודעים והמסכמים היטב את הנלמד.
במהלך לימודיו ובעת שירותו הצבאי, השתדל אריה לסייע לאחרים שחש כי הם שרויים במצוקה, עם בודדים מהם חלק גם משהו מעולמו שלו.
לאחר כשנה החליט אריה להתגייס במסגרת מודיעין השדה לקורס תצפיתנים.
המסגרת הצבאית לא הייתה קלה עבורו, אך הוא השתדל לעמוד במשימות ככל יכולתו, עד כי חבריו בטירונות לא חשו בקשיים העוברים עליו.
השירות בצה"ל היה חשוב לאריה והוא אף חיפש דרכים להתקדם בתפקידיו בצבא, אך קשיים נפשיים מנעו ממנו לממש רצון זה.
בתפקידו האחרון שימש כסמל מבצעים ביחידת מודיעין חדשה - גדוד "ניצן".
מפקדיו בגדוד שהיו מודעים לקשייו, השתדלו לתמוך ולסייע לו.
נשמתו של אריה ביקשה לעצמה מנוחה במקום יותר עליון, על כנפי השכינה.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים
יהי זכרו ברוך

המשפחה