הזמנתם אותנו היום לחנוכת גן ע"ש דרור.
מהות הגן בעיני מסמלת בצורה רבה מאוד אותו ואת פועלו - ביחידה בפרט, ובצבא בכלל, ואני אסביר.
"מעשה באדריאנוס המלך שהיה עובר למלחמה והולך עם הגיסות שלו להילחם על מדינה אחת שמרדה עליו. מצא זקן אחד בדרך שהיה נוטע נטיעות תאנים. אמר לו אדריאנוס, אתה זקן ועומד וטורח ומתייגע לאחרים. אמר לו, אדוני המלך, הריני נוטע. אם אזכה, אוכל מפרות נטיעותי, ואם לאו, יאכלו בני. עשה שלוש שנים במלחמה וחזר. לאחר שלוש שנים מצא לאותו זקן באותו מקום. מה עשה אותו זקן, נטל סלסלה ומילא אותה ביכורי תאנים יפות וקרב לפני אדריאנוס. אמר לפניו, אדוני המלך, קבל מן עבדך. אני הוא אותו הזקן שמצאת אותי בהליכתך, ואמרת לי, אתה זקן, מה אתה מצטער עומד ומתייגע לאחרים, הרי כבר זיכני המקום לאכול מפרות נטיעותי, ואלה שבתוך הסלסלה מהן מנתך. מיד אמר אדרינוס לעבדיו, טלו אותה ממנו ומלאו אותה זהובים, ועשו כך".
אם נסתכל סביבתנו נראה מכנה משותף ברור; לכל העצים יש שורש חזק הנטוע באדמה, גזע, ענפים ועלים. העלים נובלים ונושרים מדי עונה, במקומם באים עלים חדשים, אך השורש הנו אותו שורש - לעולם אינו מתחלף.
כן, דרור - כמו השורש היונק מן האדמה - ינק את כוחו מהאמונה החזקה בצדקת דרכנו ובתורת משה. והעלים אינם אלא החיילים והמפקדים המתחלפים מדי תקופה - ובמקומם באים חדשים.
אני מעוניין לספר לכם מקרה שקרה לי וממחיש את הדברים.
בסיום המסלול, ביצעתי עם חיילי את מסכם המסלול. שבוע מתיש פיזית ונפשית האמור לסכם את הכשירויות השונות שנרכשו במהלך המסלול. במהלך אותו שבוע הגענו למצב שבו שרר מזג אוויר קיצוני, והייתי צריך לקבל החלטה: או שממשיכים ואני לוקח סיכון שחיילי יתייבשו ואף גרוע מכך, או שנשנה את כיוון הליכתנו לעבר אזור מוצל. בכל, בעצם, יש כאן מעין ויתור עצמי. זה לא המקום להתעסק בשאלה היכן עובר הקו בין בריאות החיילים לבין עמדה במשימה בכל מחיר אך ברור שהוא דק... ניסיתי להשיג בקשר את הרמה הממונה אך לא נעניתי... התחבטתי בדילמה - התייעצתי עם החובשים ולבסוף החלטתי לשנות מהמשימה. מאוחר יותר הצלחנו ליצור קשר - והמפל"ג הגיע לבקר. איתו הגיע גם המפל"ג המקביל (קוצ'יני) והדבר הראשון שאמר לי קוצ'יני הוא שאם לא היה לי קשר עם אף אחד, ושקלתי את ההחלטה בכובד ראש - הוא מאחורי ומגבה אותי (באותו לילה שילמנו על זה בהרבה ק"מ...).
לאחר המסכם סיפר לי קוצ'יני שהיה לו מקרה דומה עם דרור, שגם בו קוצ'יני היה צריך לקבל את ההחלטה לבד, החלטה שגם הייתה לא פשוטה, וכאשר אח שלי הגיע אליו הוא אמר לו אותו דבר בדיוק, וכידוע דרור לא היה מן הוותרנים...
היום אני רואה במקרה זו דוגמא יפה לכך כיצד השורש הנו אותו שורש - איך העקרונות שדרור דגל בהם וחינך לפיהם חלחלו למפקדים ולחיילים ביחידה, איך החינוך שלו, החותם שלו, והמעשים שלו חלחלו בכולנו ועתידים לעשות כן גם בעתיד.
היום, כשאני עומד כאן רק שנה מאז שחרורי ורואה את כל "העלים" שכבר הספיקו להתחלף - כולי תקווה שהם וכל אלו שיבואו בעתיד ימשיכו לינוק מאותו שורש, חותמו של דרור.
ונסיים בפרק א' מתהילים:
"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב: כי אם בתורת ד' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה: והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח: לא כן הרשעים כי אם כמוץ אשר תדפנו רוח: על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים כי יודע ד' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד".