אלבום תמונות
עברה שנה בלעדיך וכל כך קשה לי להכיל את כל הכאב העצום הזה.
אתה חסר לי.
חסר לי דווקא בדברים הקטנים, כחלק מנוף ביתנו: קיץ, סנדלים, שוקולד חלב בכוס נס (כשאתה קם בצהרים...), חברים הלוך ושוב, מאיר אריאל, ועוד ועוד פרטי פרטים שמרכיבים אותך לארז אחד שלם.
ו... שוב לזכור שאתה לא כאן - כאב עצום.
החיים שלי שואבים אותי להמשיך בדרך הרגילה היומיומית: טיטולים, לימודים, עבודה. אבל זוית הראיה בהחלט השתנתה. המשפחה יותר חשובה, החיים יותר נזילים, וחייבים להספיק...
בכל תמונה שאני רואה אותך הכאב שוב פורץ.
בתמונה שעל המקרר אצל ההורים אתה ודניאל קוראים יחד סיפור, ודניאל עדיין קטן מלהבין שסיפור חייך הסתיים.
אף על פי כן, אחי, פרקים חדשים נפתחים - תמר נולדה לי תשעה חודשים לאחר שאתה הלכת לי: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שתולים בבית ה' בחצרות אלהינו יפריחו".
היא ילדה מדהימה, ארז, ואני כל הזמן מוצאת את עצמי מחפשת אותך בה: עיניים כחולות ופה מחייך.
אח יקר - אני כל כך מתגעגעת.
עפרה