רס"ל איל שורק ז"ל

בנו היקר והאוהב איל, כשמך כל כך הרבה כוח נתת לנו מהיוולדך, עד שהתרגלנו לכך כמובן מאליו... רסיסי אור ושמחה סביבך בבתינו שבאוגדה במדבר סיני. התרגלתי שאתה חלק מתוך האור הקטן שאני נושאת בעולם... והנה... 30 יום עברו. ואתה ויעל לא כאן,
ולאן הלכתם עם האור הקטן?
גם כשהיה לי קשה איתך לא עומעם הכוח שלך איל, האור שניתן לי.
היום במבט לאחור אני מבינה שכנראה קשה היה לך בלי אמת טהורה, בלי קשר ישיר אליה. ובאותו כוח איל שדבקת באמת זו כשהגעת אליה, באותו כוח נעצרת בדרך כשהרגשת שאין אתה נוגע בה.
אבא ואני נשאנו בקושי וניסינו לעזור לך במיטב יכולתנו, כנראה בתת הכרה - לעזור לך לעבור את רגעי אי-האמת ולהגיע מהר יותר וקל יותר לאמת שהיא כה צרופה אך כה מכאיבה לנו, כי במקרה זה - היא שגבתה מאיתנו את היקר מכל, והיא שלקחה ממך את חיי הנשמה בתוך הגוף שכה ייחלנו, כה השתוקקנו שתעבור במסלול החיים בעולם הזה - יחד עם רעייתך האהובה יעל.
בתהליך התשובה במשפחה היית זמן מה כצופה מהצד, חוט האמת שבך, הביאך בעזרת אבישי חברך הטוב לעצמונה - שם בחרת לבדוק מהי האמת הזו שכל כך מקננת בך.
ומהרגע שהיית שם - רצת... "כאיל תערג על אפיקי מים" - כך נשמתך ערכה - כל שיעור תורה, כל דבר של לימוד היה יקר לך.
ובאמת שבך - דרשת מעצמך דברים קשים מאוד.
בשרותך הצבאי - לעיתים קרובות נתקלת בקשיים גדולים מיכולתך, קשים לרגישותך האישית ולעדינותך - ולא וויתרת כי רצית לעשות הכל, אף לא טיפה פחות מהכל - מה שאתה יכול למען הכל. בנקודת הכוח הפנימית שניחנת בה - הזוהרת כל כך עוד בילדותך המוקדמת נאחזות בכל עוצמת ישותך העדינה. רצת קדימה - רצית לבלוע את העולם, לנסות כל דבר, לדעת, להכיר, ללמוד מכל מי שפגשת.
כך - כאשר החלטת להתחתן ולהקים בית בישראל - פגשת את יעל שהפכה לאהובת לבך, אותה בחרת מתוך אפיקי המים שבתוכך, העורגים לקשר העמוק ביותר והאפשרי עלי אדמות. כמה אמיתי, כמה יפה היה הקשר ביניכם. כמה שמחתי והתגאיתי שיעל אוהבת אותך, כל כך מבינה אותך, כל כך תומכת בך.
יעל, התאימה להרים הגבוהים בנשמתך. היא הלכה בשבילי נשמתך. כיעל - בהרים הגבוהים - בקלות ובטבעיות. ואותך יעל רק התחלנו להכיר, במחשבה העדינה של העשייה, בקשר הראשוני שנוצר בינינו כלה וחמות. ומעט יותר משנה של אושר אמיתי בעולם הזה. חוויתם יחד בציפייה ליקר מכל לילד שניתן לכם, תוך ששניכם לא פוסקים מעבודת הקודש שלכם אף לרגע.
במסירות לארץ ישראל, בלימוד, בנטיעת ו"כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ".
האם יכולנו לדעת את התשובה הקשה משמים?
אבקש סליחה ומחילה מבורא עולם - איך זוג כל כך טהור ומסור לישוב הארץ הבוחר בחיי אמת - בעת לידה תילק יעל ועמה בני וילדם?
בין שישי לשבת נגדעו חייכם.
איל, אילו יכולת לשבת בקרוואן ולהתחבא, להתקשר לצבא ולחכות. לא, לא יכולת כי נפשך קשורה בקשר אמיץ במסירות ללא גבול ולא יכול היית לחשוב, להמתין אפילו שנייה כשחיי חברייך בסכנה, אני משוכנעת שבקשת מיעל להתחבא להסתתר - אך את יעל לא יכולת להמתין ולראות כיצד חיי בעלך תלויים מנגד ולא תחושי לעזרתו מיד.

אמא
(שלושים יום למותו)