בס"ד
דברי עדינה בשבת חתן של יואב - פרשת ויקהל-פקודי
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד במיוחד כְּשֶׁשּמחה היא הסיבה, הישיבה בצוותא מרחיבה את הלב ומרנינה את הנשמה.
אודה ואולי קצת אבוש, שבתחילה
כשהתבשרנו על השמחה הקרבה
ההתרגשות היתה גדולה
ברכנו באהבה רבה על ההחלטה
אבל לא ידענו בדיוק איך לעכלה
וזאת רק מהסיבה, שלא הבנו, איך כאב ושמחה מסתדרים בעירבוביה
מיד עולה המחשבה, להיכן ידחוס הלב הדואב כזו שמחה גדולה.
אך מיד מנחם ואני את עצמנו תפשנו
נשימה גדולה לקחנו ולמסקנה אחת הגענו
שאם שמחה כזו נפלה בחלקנו
היא בוודאי רוצה להאיר את ביתנו
ולשמח את נבכי נפשינו
לכן מלוא חופניים ממנה תפשנו
ואת ליבנו אותה מילאנו
כל כך רצינו - שגם הצלחנו!
וככל שהתקרבה השמחה
התמלאנו בחדוות העשיה והיצירה
ולצד הכאב שבליבנו נמצא
מקום של כבוד תפשה לה גם השמחה
ולכן חתן וכלה, תודתנו לכם נתונה
על שהכנסתם לביתנו את זו השמחה
שמחה שאת ראשינו הרימה
ואותנו קדימה הצעידה.
זה המקום להודות לכל הנוכחים היקרים!
למשפחה היקרה, שבהרבה אהבה אותנו מגבה
ולחברים היקרים והנהדרים, מכל הכיוונים
שבלעדיהם אנה אנו באים!!
בלי להתעייף תומכים, מחבקים, ואת הלב מחממים,
ואותנו בלי סוף מרגשים;
גם אם את מהלכינו הם לא תמיד מבינים
הם תמיד סלחניים, ואיתנו הם זורמים
העיקר שנהיה מחוייכים ושמחים
ואת זאת אנו מאד מעריכים!
ולבסוף לבורא עולמים אנו מודים
שנתן בנו את היכולת להשכיל, ולהאמין ולהבין כך את פני הדברים
ואת הכוח להתקדם ולהגיע למקום בו אנו נמצאים.
אנו תפילה שהמלאכים השומרים עלינו
יבקשו ויתפללו בעדינו
ובכך יעזרו להביא גאולה לעמינו ושלום בארצנו!
ולמלאך הפרטי שלנו
שולחים אנו מכאן את אהבתנו
אנו מרגישים, שחלק מההצלחה שלנו
היא בזכות הימצאות רוחו איתנו
דאגתו והשגחתו הפרטית עלינו.