אביטל יוכבד וולנסקי למפרט ז"ל

בס"ד

(דברים של שראל אחיה של אביטל באזכרה ל-שלושים בביה"ס מורשה בירושלים)

לאבי ואביטל היקרים.

אבי – הכרתי אותך ארבע וחצי שנים ואתה היית בשבילי כמו אח. בפעם הראשונה שהגעת אלינו הביתה – אבא שלי רצה לעשות קצת רושם ולקח אותך לראות את הפרחים שלנו, ואני ישבתי על הברכיים שלך ברכב של אבא, וכשהגעתי הביתה אמרתי לאביטל: "איזה חבר נחמד יש לך!".
היו לנו קשרים מאוד מיוחדים, כשהיה לי קשה בחטיבה ביבנה, אתה היית זה שחזקת אותי. התקשרת אלי הביתה ופטפטנו בטלפון וגם בשיחות בשבת.
כשהגעתם לשבת תמיד בקשתי את עזרתך ללמוד למבחן בנביא או בתורה או במשנה וגם בשעורי – בית עזרת לי דרך הטלפון, כי לי היה קשה ועליך סמכתי.
ואת אביטל, תמיד שמשת לי כאחות גדולה, כן, 12 שנה בדיוק יש בינינו. ואמא סיפרה לי שהיא הקדימה את חגיגת בת-המצווה שלך כי אני הייתי צריך לצאת לאוויר העולם ואי אפשר לחגוג ברית עם בת-מצווה.
את היית זאת שתמיד שחזרת מהאולפנא הגעת עם מתנה. אמא גם סיפרה שהיית מעירה אותי לתת לי נשיקה כשנסעת לאולפנא.
אביטל ואבי כשיצאתם מתקומה עברתם דרך הסניף כדי להגיד לי להתראות, אבל הלהתראות הזה היה להתראות של פרידה.
אביטל, את היית בשבילי אחות נפלאה ואני אומר לך עכשיו שאני אהיה דוד נפלא ליגאל ונדב.
אמא ואבא – אתם חייבים להיות חזקים. כי אם אתם תהיו חזקים אז גם יגאל ונדב יהיו חזקים בשבילכם.
אביטל ואבי – אני אומר לכם שאני אלך בדרך שלכם בשבילכם ובשביל יגאל ונדב.
אביטל ואבי – אני יודע שאתם שומעים אותי, תבקשו מה' שיעשה את אבא ואמא, הרב עודד וחוה חזקים בשביל יגאל ונדב.
ואני חייב להודות לכם על השנים הנפלאות והתודה שלי תהיה לעשות את יגאל ונדב שמחים.