ירון גיספאן ז"ל

קורות חיים

ירון, בן זכריה-יחיאל ומרגלית, נולד בישראל בכ"ה בסיוון תשכ"ט (11.06.1969). בן הזקונים במשפחה ולו שבעה אחים ואחיות – כרמלה, ישראל, פנינה, רותי, אבנר, נורית וליאורה.

ירון נולד וגדל בירושלים, בשכונת נחלאות. החל את לימודיו בבית הספר היסודי "חורב", כשבנוסף היה מגיל צעיר חניך בתנועת הצופים הדתיים. את שנות התיכון התחיל בישיבה התיכונית במבשרת ציון, אך לאחר שנה עבר ללמוד בתיכון הערב "גבע". לאורך שנות ילדותו ונעוריו בלט ירון כספורטאי מצטיין, שצבר תעודות הצטיינות ומדליות רבות.

אחרי לימודיו ירון התגייס לצה"ל. תחילה שירת כטבח בקריה בתל אביב, אחר כך שירת כנהג והמשיך בתפקיד זה גם לשירות קבע בן שש שנים. לאחר שירותו הצבאי הוא למד חשמל ומכונאות רכב ואחר כך עבד בתחום – במהלך השנים עבד כבנאי, כנגר וכחשמלאי ובכל תחום הצליח במלאכתו.

כשהיה ירון בן 16 הוא הכיר את איריס, ומאז היו השניים לזוג אוהב. אחרי שבע שנות חברות הם נישאו ובחרו להקים את ביתם ביישוב עלי שבדרום השומרון. בין השנים 1994 ל-2009 נולדו להם שישה ילדים: עדי הבכורה, ספיר, ליפז, יאיר, אליאור והילה-רינת.

ירון היה מחובר מאוד לכל משפחתו הגדולה. הוא תמך וסייע להוריו המבוגרים בכול, אף בנה להם יחידת דיור בסמיכות אליו וטיפל בהם עד יומם האחרון. הוא היה מוכר כאדם מוכשר מאוד ורב פעלים. היו לו ידי קסם, וכל דבר שיצר במו ידיו היה מעורר השתאות. בשעות הפנאי ירון אהב מאוד לכתוב שירה, ולאורך השנים כתב שירים רבים.

כך כתב ירון בשירו "אהבה בלי מילים": "כשהעיניים מדברות הלב מקשיב / הוא בחום מתמלא ואהבה משיב / השפתיים ברוך באות לעזרה / מנשקות בלחות מראות הן ערגה / הידיים מתחברות לאותה מנגינה / מחבקות מלטפות יוצרות השלמה / הרגש נמס בשקיקה דמיונית / ומוסיף רעידות הנאה חלומית / קונצרט אהבה שהתחיל בעיניים / מסתיים בעייפות ממחול השניים / ... ובסוף הפתעה נתן אלוקים / ממבט עיניים נולדו ילדים".

ירון היה אדם של נתינה. אנשים רבים פנו אליו בבקשת עזרה בתחומים שונים והוא תמיד התנדב לסייע להם, גם אם זה בשעות-לא-שעות, ותמיד במאור פנים גדול. בנוסף הוא התנדב באופן קבוע לפעילות במשמר האזרחי באזור מגוריו.

ביום שישי כ"ח באייר תשס"ט (22.05.2009) יצא ירון מביתו לעבודת נגרות שעשה ביישוב. איריס אשתו שהייתה בחודש התשיעי להריונה הייתה באותו השבוע בבית הוריה בירושלים כדי להיות בקרבת בית החולים, אך משראו שהלידה לא מתקדמת החליטו בני הזוג שאיריס תחזור להיות בשבת בבית עם ירון והילדים. איריס יצאה באוטובוס לעלי וסיכמה עם ירון שיבוא לאסוף אותה מהתחנה, אלא שהוא לא הגיע ולא ענה לטלפון. איריס המודאגת יצרה קשר עם השוטר הקהילתי והתחילו חיפושים אחרי ירון. החיפושים נמשכו אל תוך השבת, בזמן סעודת שבת הגיע שוטר אל בית המשפחה ודיווח כי גופתו של ירון נמצאה על הגבעה הסמוכה לבית.

ירון נורה למוות בפאתי יישוב מגוריו. במשך כשבע שנים נלחמה איריס אלמנתו להוכיח שהיה זה רצח ולא התאבדות ושהרצח יוכר כאירוע לאומני, ואכן במרץ 2018 הוכר ירון כנרצח פעולת איבה.

ירון היה בן 40 בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר שישה אחים ואחיות, אישה ושישה ילדים. בתו הצעירה נולדה ביום האחרון של ה"שבעה" של אביה ונושאת בשמה – הילה-רינת - את שמו.