ארז שלמה רונד ז"ל

ארז שלמה רונד
לחדר נרות בן 18 במותו
בן חיה ויוסף
בן היישוב עפרה
נולד בכ"ו בשבט תשמ"ד, 29/1/1984
נהרג בפעולת איבה
בכ"ו בסיון תשס"ב, 6/6/2002
מקום אירוע: עפרה
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: עפרה
הותיר: הורים, שתי אחיות ואח

קורות חיים

ארז שלמה, בן חיה ויוסף, נולד בישראל בכ"ו בשבט תשמ"ד (29.01.1984). ילד שלישי במשפחתו, שהיא מוותיקות היישוב עפרה בחבל בנימין. אחיהם של עפרה, אורן ובת הזקונים איה-מרים.

"ארז הביא חיוך רחב, שמחה ונחת לכל מקום מיום לידתו", מספרים הוריו, "עיניו הסקרניות, לבו הגדול וחיוכו השובב הוסיפו חן לכל מעשיו ותעלוליו".

ארז למד בבית הספר היסודי בעפרה, עבר לחטיבת הביניים בבית אל ובתיכון בחר ללמוד בישיבת מירון, שם בנה את עצמו עד יומו האחרון. במירון בלט ארז עמוק המחשבה, השלם בליבו ובמעשיו. בנוסף ללימודיו הוא היה מדריך נערץ ואהוב בתנועת "בני-עקיבא".

ארז היה ישר שכל ודרך ועמלו לא לשווא. מספרת אור סלע, בת כיתתו: "... ארז היה אדם פשוט, אדם חושב, שהיה החוט המקשר בין כל קצות החברה המגוונת שלנו... שידע לחבר קטבים במגע קסם של הומור ורגישות... ארז מסמל עבורנו את האמונה הפשוטה בעקרונות שכולנו חונכנו עליהם. בכל הרגעים הקשים והשאלות שעולות – ארז הוא התשובה, הוא המשענת, הוא הבסיס. כל מי שזכה להתווכח אתו בנושאים כאלו של קיום ומהות, עוד מלווה אותו האש היוקדת מעיניו, המעידה על היותו איש אמונה העומד על דעותיו ולא מוותר, עד הרגע האחרון, עד הנשימה האחרונה... כזה היה ארז. השמחה, החיוך, האמונה, הפשטות, העקרונות, ובעיקר הבית – היישוב שממנו באנו ואליו נשוב..."

ביום חמישי אחר הצהריים, כ"ו בסיוון תשס"ב (06.06.2002), עשה ארז את דרכו לביתו בעפרה מהישיבה במירון, שם הספיק בבוקר לעשות בחינה באזרחות. בצומת עלי עלה על טרמפ עם משפחה מעלי שהייתה בדרכה לירושלים – נהג ושני ילדיו. סמוך לתחנת המשטרה הבריטית הישנה, מצפון לרמאללה, נפתחה על המכונית אש ממארב מחבלים. ארז נפצע אנושות בחזה. הוא הובהל לבית חולים, אך שם נפטר. שאר נוסעי המכונית לא נפגעו.

בן 18 בהירצחו. ארז הותיר הורים, אח ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בעפרה.

מדברים שכתבה עפרה, אחותו של ארז, במלאת שנה למותו: "... אתה חסר לי. חסר לי דווקא בדברים הקטנים, כחלק מנוף ביתנו: קיץ, סנדלים, שוקולד חלב בכוס נס (כשאתה קם בצהרים...), חברים הלוך ושוב, מאיר אריאל ועוד ועוד פרטי פרטים, שמרכיבים אותך לארז אחד שלם. ושוב לזכור שאתה לא כאן – הכאב עצום... אח יקר, אני כל כך מתגעגעת".

באזור מגוריו של ארז נערכו נטיעות לזכרו, ובמירון הוקם "גן ארז" להנצחתו.

במלאות שנה למותו של ארז בחרה המשפחה להנציח את זכרו בספר עם שירים שאהב, בשם "שירי ארז ישראל". את הספר פותח השיר שהיה אהוב על ארז במיוחד, "פרחים בקנה", שכתב דודו ברק והלחין אפי נצר.

סיפרה האם חיה: "בכל ליל שבת, לקראת סוף הארוחה, היית ניגש לארון הספרים, מוציא בלהט את הספר של שרל'ה שרון, ובעודי מפנה ומסדרת את השולחן, פשוט מתחיל לשיר שירי ארץ ישראל, ואנו מתלווים אליך כשאני מתמוגגת מנחת. קשה לנו, ארז, לדבר עליך בלשון עבר. הזמן רק מחדד את הכאב. השירה עדיין מתנגנת כאן בביתנו כאילו שאתה כאן. אימצנו את הרעיון, ובכל 'שבת מברכין' דאגנו שהחברים יגיעו, וכך, עם הזמן, נולדה לה חבורת זמר של שירי ארז ישראל. וכך גם נוצר הספר לזכרך... כי את המנגינה אי אפשר להפסיק..."

את הספר נועל השיר "בצילו של העץ", שיר שנכתב לזכרו של ארז ע"י מוריה באט (מילים) ואודיה לוין (לחן), והוקלט בביצוע שבט אלעד מתנועת "בני-עקיבא" בעפרה: "בין אדמה דשנה לשמים כחולים, הוא נבט והתחיל לפרוח / גם השמש מעל, והמים צלולים, זו הסביבה שנתנה לו את הכוח / עם הזמן שרשיו העמיקו לגדול, ענפיו הסתכלו לשמים / ולמעלה שאף, גם אם יש שם מכשול, הוא למד וגילה סוד המים.

כמוך גם לנו שורשים עמוקים / גזע חזק ענפים ירוקים / גם לנו כמוך היכולת לגדול / והכוח ללמוד לאהוב.

עברו השנים וגם ארבע עונות, וחזק נהיה בגזעו / לא יכלו הן אותו לשבור הרוחות, נחושה הייתה עמדתו / בצילו שיחקו הילדים בשרב, ולהם הוא הראה את השמים / הם למדו שיטפון וגם כוח רב, אז להם הוא גילה סוד המים ...

כדי לקיים כאן נשארנו, גזע וגם שורשים / אז נדע, זו הדרך בה אנו בחרנו, כי הדרך היא דרך חיים / ועכשיו זה הזמן בו נביט לשמים, ונדע שהוא לא ישכח / כי גילינו עכשיו סוד המים, כוחו של ארז חזק".