עידית מזרחי ז"ל

עידית מזרחי
הדלקת נר בת 20 במותה
בת דליה ומשה
בת היישוב רימונים
נולדה בירושלים
בט"ו בכסלו תשמ"א, 23/11/1980
מירושלים
נהרגה בפעולת איבה
בכ"ב באייר תשס"א, 15/5/2001
מקום אירוע: כביש אלון (458)
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
חלקה: ד, שורה: 9.
הותירה: הורים ואח

קורות חיים

עידית, בת דליה ומשה, נולדה בירושלים בט"ו בכסלו תשמ"א (23.11.1980). גדלה ביישוב רימונים בבקעת הירדן. למדה ביישוב הסמוך מעלה אפרים, בבית הספר היסודי "אטיאס" ובתיכון "ירדן".

בימי התיכון עבדה עידית באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת פרוייקט חניכים. את שירותה הצבאי עשתה בכמה יחידות, ובמקומות שונים בארץ.

עידית אהבה את החיים ואת מנעמי החיים. אהבה לרקוד ולבלות בחברת אוהביה. היא נהגה להתנדב ולעזור בכל עת, אהבה לטפל בילדים, אהבה את האמנות ובפרט את המילה הכתובה – נהגה לכתוב בעצמה, לתעד את תחושותיה ואת רשמיה מן העולם על הכתב, ועשתה זאת בכשרון ובחן. כן הייתה לה מצלמה שהיא "סחבה לכל מקום", כדברי בני משפחתה – עידית אהבה לצלם את סובביה, ולתעד את רגעיהם המשותפים.

עידית הייתה בעלת נוכחות כובשת שאי אפשר לפספס – צחוקה הלבבי ואהבת האדם שבה עשו שסביבה תמיד היו אך אור ורינה.

שחר, אחיה של עידית, נפטר בעת שירותו הצבאי, בשנת 1995. עידית אהבה את שחר ומותו הותיר בה חלל עצום, אך יחד עם זאת החיות הטבועה בה עשתה שלא תיכנע, ושתמשיך לפעול ולמצות את החיים עד תום.

לאחר שירותה הצבאי נסעה עידית לארצות הברית, שם שימשה אומנת לילדים. היא התגוררה בוושינגטון ובתקופה אחרת בניו יורק. כדי להסביר למשפחתה את חוויית החיים בחו"ל עידית שלחה להם קלטת המתעדת יום שלם שלה, תאור נאמן של עבודתה וחייה ובצדו דרישת שלום לאהוביה בארץ.

שמונה ימים לאחר שובה לארץ, ארע האסון.

ביום שלישי אחר הצהריים, כ"ב באייר תשס"א (15.05.2001), נסעה עידית עם אביה ואחיה לחתונתה של בת דודה. בכביש אלון, בדרך לירושלים, פתחו מחבלים פלסטינאים באש על המכונית החולפת וירו עשרות כדורים. עידית נפגעה ונרצחה במקום.

בת 20 במותה. עידית הותירה הורים ואח - עמית. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, בחלקה קרובה למקום קבורתו של אחיה שחר.